המציאות הדמוגרפית מערבית לירדן

ב-2023, ישראל היא החברה המודרנית היחידה המאופיינת על-ידי שיעור פריון גבוה יחסית המהווה רוח גבית לכלכלה, לטכנולוגיה ולביטחון - ואינה תלויה בהגירת עובדים זרים. ב-2023, בניגוד לתחזיות הממסד הסטטיסטי והדמוגרפי הישראלי מאז סוף המאה ה-19 ושנות ה-40', שיעור הפריון היהודי גבוה משיעורי הפריון של המדינות המוסלמיות חוץ ממדינות התת-סהרה ועירק. ב-2023 (למעשה נתוני 2021 של הלמ"ס), ממשיך הפריון היהודי (3.13 לידות לאישה) להיות גבוה מהפריון הערבי (2.85), כפי שמתרחש מ-2016,וגם מהפריון הערבי-מוסלמי (3.01), כפי שמתרחש מ-2020. ב-2023 שיעור הפריון היהודי בישראל גבוה מכל מדינה ערבית חוץ מעירק. ב-2023, נמשך המרוץ (שהתחיל בשנות ה-90') בין שיעורי הפריון היהודי והערבי, לעומת המרוץ בין שיעור הפריון הערבי לבין העלייה היהודית ששרר עד שנות ה-90' (כאשר שיעור הפריון היהודי היה נמוך-יחסית). ב-2023 נמשכת מגמת ההתמערבות של הדמוגרפיה הערבית כפועל יוצא של מודרניזציה, מעבר מהכפר אל העיר, שידרוג מעמד האישה, השתלבות האישה בלימודים גבוהים ועבודה ושימוש גובר באמצעי מניעה. ב-2023 בניגוד לתובנה המקובלת עד לאחרונה, ישראל אינה מאויימת על-ידי "פצצת זמן דמוגרפית ערבית" בשטח המשולב של יו"ש ו"הקו הירוק", אלא מאופיינת על-ידי תנופה דמוגרפית יהודית של שיעור פריון ומאזן הגירה. ב-2023 הממסד הישראלי נוקט בשיטת "השקט התעשייתי" (מול הרשות הפלשתינית) וממשיך להדהד את הנתונים הדמוגרפים של הלמ"ס הפלשתינית ללא בדיקת נאותות, המתעדת ניפוח מלאכותי של 100% במספר ערביי יו"ש: ספירת תושבים השוהים בחו"ל למעלה משנה; ספירה כפולה של ערביי ירושלים; התעלמות ממאזן הגירה שלילי; ספירה כפולה של ערביי/יות יו"ש ועזה הנשואים לערביי/יות ישראל; ניפוח נתוני לידה וכיווץ נתוני פטירה (נא ראה נתונים בהמשך). ב-2023 ישראל עומדת בפני פוטנציאל עלייה של כ-500,000 יהודים מאוקראינה, רוסיה, מדינות נוספות בברה"מ לשעבר, צרפת, בריטניה, גרמניה, ארגנטינה וארה"ב, שמימושו מחייב מעבר למדיניות עלייה פרו-אקטיבית ובראש סדר העדיפות הלאומי. ב-2023 נמשך (מאז 1995) המומנטום הדמוגרפי היהודי, במיוחד במגזר החילוני, במקביל לירידה מתונה בשיעור הפריון החרדי.

תנופה דמוגרפית יהודית

• מספר הלידות היהודיות בישראל ב-2022 (137,566) היה גבוה ב-71% ממספר הלידות ב-1995 (80,400), בעוד מספר הלידות הערביות (43,417) היה גבוה ב-19% מלידות 1995 (36,500), כפי שפורסם ב"ירחון פברואר 3202" של הלמ"ס.

• ב-2022 היה מספר הלידות היהודיות (137,566) 76% מסך הלידות (180,983) בישראל בהשוואה ל-69% ב-1995.

• שיעור הפריון היהודי-חילוני גדל מאז 1995.

• נשות ישראל שניות לאיסלנד בהצטרפות לשוק העבודה, ומפגינות התאמה חיובית נדירה בין שיעור הפריון לבין רמת העיור, חינוך, הכנסה וגיל הנשואים.

• בשנות ה-60' היה שיעור הפריון הערבי גבוה ב-6 לידות לאישה משיעור הפריון היהודי. ב-2015 נעלם הפער - 3.13 לידות לאישה היהודיה והערביה, כתוצאה מהתמערבות דרמטית של הדמוגרפיה הערבית: שדרוג מעמד האישה, גיל נשואין גבוה יותר (24), השתלבות בחינוך גבוה ובשוק העבודה, ותקופת פריון קצרה יותר (45-25 ולא 55-16). ב-2021 שיעור הפריון היהודי היה 3.13 לידות לאישה (3.27 כאשר בני הזוג הם ילידי הארץ), לעומת שיעור פריון ערבי של 2.85 ושיעור פריון ערבי-מוסלמי של 3.01 (שיעור הפריון של ערביי יו"ש - 3.02). שיעור הפריון הממוצע ב-OECD הוא 1.61.

• הגידול בשיעור הפריון היהודי נובע מרמה גבוהה יחסית של אופטימיות, פטריוטיות, זיקה לשורשים, אחריות קהילתית, אווירת-ספר (אתגר ביטחוני), יחס חיובי לגידול ילדים וצמצום היקף ההפלות (34% בהשוואה ל-1990).

• ב-2202 היו 45,271 פטירות יהודיות בישראל בהשוואה ל-31,575 ב-1996; גידול של 43% (כאשר היקף האוכלוסין כמעט הוכפל!) - מאפיין מגמה של אוכלוסייה צעירה יותר. ב-2022 היו 6,314 פטירות ערביות בישראל בהשוואה ל-3,089 ב-1996; גידול של 104% - מאפיין מגמת הזדקנות.

• ב-2022 תוחלת החיים בישראל הייתה 80.5 - גברים ו-84.6 - נשים. תוחלת החיים של ערביי ישראל (גברים - 78 ו-נשים - 82) גבוהה מארה"ב (73.2 - גברים, 79.1 - נשים). תוחלת החיים של ערביי יו"ש: גברים - 74, נשים - 78.

• ב-2022 היה מספר הפטירות היהודיות 33% ממספר הלידות היהודיות בהשוואה ל-40% ב-1995 - מאפיין מגמה של אוכלוסייה צעירה יותר. ב-2022 היה מספר הפטירות הערביות 14.5% ממספר הלידות הערביות בהשוואה ל-8% ב-1995 - מאפיין מגמת הזדקנות.

• מאז 1995 מתרחבת התשתית הצעירה של האוכלוסייה היהודית בישראל, המעניקה בסיס להמשך התנופה הדמוגרפית והכלכלית (לפחות) בדור הקרוב.

• התנופה הדמוגרפית היהודית מתוגברת גם על-ידי מאזן הגירה חיובי הכולל עלייה שנתית וצמצום של היקף ה"ירידה": מתוספת של 14,200 "יורדים" ב-1990 לתוספת של 10,800 ב-2020 (במקביל להכפלת האוכלוסייה מ-1990!), שהיא גבוהה מהממוצע של כ-7,000 תוספת "יורדים" במספר שנים קודמות. ייתכן שהנתון החריג של 2020 מבטא את השפעת הקורונה על התחבורה האווירית.

התמערבות הדמוגרפיה הערבית

• התמערבות דרמטית של שיעור הפריון מ-9 לידות לאישה בשנות ה-60' ל-3.02 ב-2022 לפי "ספר השנה של ה-CIA". ההתמערבות היא תוצאה של מעבר סוחף מהכפר אל העיר (מ-70% כפריים ב-1967 ל-77% עירוניים ב-2022), בנוסף לעלייה בגיל הנשואים (מגיל 15 ל-24), הרחבת השימוש באמצעי מניעה (70% מהנשים הערביות ביו"ש), העמקת השתלבות הנשים הערביות במערכות החינוך והתעסוקה, קיצור תקופת הפריון (מגיל 16 עד 55 לגיל 25 עד 45), ועוד.

• גיל החציון של ערביי יו"ש הוא 22 לעומת 18 ב-2005.

• מגמת התמערבות הדמוגרפיה מאפיינת את כל העולם המוסלמי חוץ ממדינות התת-סהרה ("ספר השנה של ה-CIA"): ירדן (דומה ליו"ש) - 2.9 לידות לאישה, אירן - 1.9, סעודיה - 1.9, מרוקו - 2.27, עירק - 3.17, מצרים - 2.76, תימן - 2.91, איחוד האמירויות - 1,62, וכו'.

• היקף הפטירות מדווח במספרים נמוכים מהמציאות - כפי שמלמדים מחקרים עוד מתקופת המנדט הבריטי - משיקולים פיננסים ומדיניים. לדוגמה, מפקד האוכלוסין הפלשתיני של 2007 כלל את ילידי... 1845.

ניפוח מלאכותי של נתוני הלמ"ס הפלשתיני

• המנהל האזרחי, בפרט, והממסד הישראלי, בכלל, אינם מבצעים בדיקת-נאותות (ראיית חשבון) של נתוני הלמ"ס הפלשתיני. ולראייה, המנהל האזרחי אינו מדווח את העובדות המתועדות והמשמעותיות להלן:

• 500,000 תושבי חוץ (רובם מיו"ש), השוהים מחוץ לאזור למעלה משנה כלולים במפקד האוכלוסין הפלשתיני, בניגוד לנוהל המקובל העולם, הגורע ממפקד האוכלוסין תושבים השוהים מחוץ למדינת-הבית למעלה משנה. מספרם היה 325,000 במפקד האוכלוסין של 1997 (לפי ראש הלמ"ס הפלשתיני), גדל ל-400,000 ב-2005 (לפי וועדת הבחירות הפלשתינית), ומתרחב מדי יום בגין לידות.

• 375,000 ערביי ירושלים הם בעלי ת.ז. ישראלית ונספרים פעמיים - על-ידי ישראל ועל-ידיהרשות הפלשתינית. מספרם גדל מדי יום עקב לידות.

• למעלה מ-150,000 ערביי יו"ש (במיוחד) ועזה נשואים לערביי ישראל, הפכו לתושבי-קבע או לאזרחים, ונספרים פעמיים על-ידי ישראל ועל-ידי הרשות הפלשתינית.

• 390,000 ערבים שהיגרו מיו"ש מאז מפקד האוכלוסין של 1997 לא נוכו ממפקד האוכלוסין הפלשתיני, המתעלם ממאזן ההגירה השלילי (היקף היציאות עולה על הכניסות) של כ-17,000 לשנה בשנים האחרונות. רוב המהגרים הם צעירים. מאזן הגירה שלילי מאפיין את יו"ש, לפחות, מאז הסיפוח הירדני של אפריל 1950. לדוגמה, 12,579 ב-2022, 28,000 ב-2021, 26,357 ב-2019, 15,173 ב-2017 ו-16,393 ב-2015 לפי תיעוד שוטף של "רשות האוכלוסין וההגירה".

• 32% ניפוח מלאכותי של נתוני-לידה על-ידי הרשות הפלשתינית תועדו ב-2006 על-ידי דוח "הבנק העולמי" (עמ' 8 סעיף 6), כאשר הרשות הפלשתינית טענה לגידול של 8% במספר הלידות, אך "הבנק העולמי" תיעד צמצום של 24%.

• העובדות לעיל מתעדות ניפוח מלאכותי של 1.6 מיליון ערבים. כלומר, אוכלוסייה ערבית של 1.4 מיליון ולא 3 מיליון.

השורה התחתונה

• התנופה הדמוגרפית מהווה רוח גבית לצמיחה ישראלית, אזרחית וביטחונית, שהיא בסיס הפיכת ישראל לבעלת-ברית אסטרטגית של ארה"ב, והיותה מכפלן-עוצמה ייחודי עבור ארה"ב.

• ב-1897 היה בשטח המשולב של יו"ש ו"הקו הירוק" מיעוט יהודי של 9%, שהתרחב ל-39% ב-1947 והפך לרוב של 69% ב-2022 (7.5 מיליון יהודים, 2 מיליון ערביי "הקו הירוק" ו-1.4 מיליון ערביי יו"ש), הנהנה מרוח-גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה.

• בניגוד לתובנה המקובלת, אין "פצצת זמן דמוגרפית ערבית"; יש תנופה דמוגרפית יהודית חסרת-תקדים.