תשעה ימים חלפו בין קריסתו של בנק סיליקון ואלי לבין היעלמותו של קרדיט סוויס, בין בנק אמריקני כמעט אלמוני לבין ענק בן 166. צירוף האירועים עשוי להיראות כקשת מלאה של משבר הבנקים 2023, אך וושינגטון פוסט מזהיר שייתכן שאנו קרובים יותר לתחילת הטלטלה מאשר לסיומה. המשבר הגדול הקודם החל בשנת 2005 והגיע לשיאו בשלהי 2008, ואין סיבה לחשוב שהמשבר הנוכחי יהיה שונה. הניסיון הכושל להציל את קרדיט סוויס מלמד כיצד האירועים יכולים להתגלגל. למרות שהבנק היה מוקד לשערוריות במשך שנים, ההון שלו היה יציב והיחסים הטכניים היו טובים. אבל אנליסטים ופרשנים התמקדו יותר מדי במספרים הללו ופחות מדי בחולשה הברורה יותר: המוניטין האיומים של קרדיט סוויס. כל בנק המאבד את אמון הלקוחות חשוף לבריחתם, במיוחד בעידן הרשתות החברתיות בו פחד מתפשט כמו נגיף. השמועות על צרותיו המעמיקות של הבנק נפוצו באוקטובר אשתקד, כאשר לקוחות משכו עשרות מיליארדי דולרים. הדאגות הסלימו בשבוע שעבר, כאשר הבנק הודה ב"חולשות מהותיות" במערכות הדיווח הפיננסי שלו. בשעות הבוקר המוקדמות של 16 במרס הוא נטל הלוואה של 54 מיליארד דולר מהבנק המרכזי של שווייץ. אבל הלקוחות עמדו בסירובם לעבוד איתו. התוצאה הייתה מכירה כפויה שלו ל-UBS תמורת 3 מיליארד דולר – חלק קטן משוויו כמה ימים לפני כן. למרות שלרשויות השווייצריות לא היו הרבה אפשרויות אחרות, יש היוצאים נגד העסקה. מחזיקי אג"ח מדברים על מאבק משפטי, התחרות עלולה להיפגע, פיטורים נמצאים בדרך ולקוחות ינטשו. קרדיט סוויס לא נפטר מבעיותיו המשפטיות הקיימות ולא ברור האם UBS מוכן לממן הסדרים בהן. ובכלל לא בטוח שהמכירה תרגיע את החששות בשוקי ההון העולמיים. נכון לעכשיו, מילות המפתח הן "נסיבות ייחודיות". SVB היה ייחודי כי לקוחותיו השתייכו לנישת ההיי-טק והוא השקיע יותר מדי באג"ח של ממשלת ארה"ב. בנק סיגנצ'ר היה ייחודי כי נחשף לקריפטו. קרדיט סוויס היה ייחודי כי הנהלתו כשלה שוב ושוב. אבל, טוען הפוסט, יש לתהות האם כל הבעיות הייחודיות הללו אינן מצטרפות למשהו נרחב יותר. ברור שמבחני הלחץ שנקבעו אחרי המשבר של 2009-2008 לא התאמו למטרתם: הם פספסו יותר מדי בנקים והתעלמו מיותר מדי תרחישים שליליים. ברור גם ששיעורי הריבית היו נמוכים מדי במשך זמן רב מדי. בנקים איזוריים בארה"ב ובנקים קטנים בכל העולם פגיעים במיוחד להתפשטות הפחד. בימים האחרונים התחייבו הבנק המרכזי של שווייץ, הבנק המרכזי של אנגליה, הבנק המרכזי האירופי והפדרל ריזרב לעשות את כל הדרוש כדי להרגיע את התבהלה. בפעם הקודמת נדרשו הרבה יותר מאשר תשעה ימים להשגת תיאום שכזה. בזמנים כאלה יש חשיבות למילים; בחירה שגויה שלהן עלולה להצית אימה נוספת. אבל מי שחושב שלא יהיו קריסות של בנקים נוספים עוסק בניחושים, מתריע הפוסט. מערכת הבנקאות העולמית שלובה בצורה שקשה להפריד בין מרכיביה. נכון לעכשיו, מאוד מוקדם מדי לצפות את קיצו של המשבר הנוכחי.