"לא הזמן הכי טוב לוותר על [רובה הסער] AR-15 שלכם. אני חושב שרוב האנשים יודעים את זה". כך הגיב טאקר קרלסון, מגיש בכיר בפוקס ניוז, על כתב האישום נגד דונלד טראמפ בפרשת סטורמי דניאלס. זהו שלב מסוכן חדש בהתקפה הטראמפיסטית על שלטון החוק, טוען ניו-יורק טיימס, ושחזור של הנסיבות שהובילו לאירועי 6 בינואר. וזה נמשך, בלי שאיש מהמגיבים ראה את כתב האישום. גלן בק, לשעבר מגיש באותה רשת, צופה שבשנת 2025 ארה"ב תהיה במלחמה (כלשונו). "המטבע יקרוס ונחיה במדינת משטרה וירטואלית"; מגילת הזכויות איננה יותר, הוסיף בק. ויווק רמסוואמי, איש עסקים המתמודד על מועמדות הרפובליקנים לנשיאות, הכריז שייתכן שארה"ב מצויה בנתיב ל"גירושין לאומיים". מושל פלורידה, רון דה-סנטיס – שעשוי להיות יריבו הבולט ביותר של טראמפ במפלגה – הגיב באומרו שהאישום הוא "לא-אמריקני" ושמדינתו לא תסגיר את טראמפ לניו-יורק. דבריו של דה-סנטיס היו פגיעה במשטר החוקתי, מאשים הטיימס, כי למושלים אין סמכות למנוע הסגרה. סעיף 4 לחוקה קובע בצורה חד-משמעית שיש להסגיר נאשם המצוי במדינה אחרת (בין מדינות ארה"ב). כך גם קובעים החוק הפדרלי ופסיקת בית המשפט העליון. טראמפ עומד להתייצב מרצונו (4.4.23), אך אם לא – דה-סנטיס אינו יכול למנוע את מעצרו בפלורידה והסגרתו לניו-יורק. טראמפ עצמו הזהיר לפני ההחלטה מפני "מוות וחורבן אפשריים" ופרסם תמונה של עצמו מחזיק אלת בייסבול בסמוך לתמונתו של פרקליט מחוז מנהטן, אלווין בראג. הוא הוסיף: "ארצנו נהרסת כאשר הם אומרים לנו לנהוג בדרכי שלום". המשמעויות ברורות. במדינה בה יש שלטון אמיתי של החוק, אין מערכת משפט מושלמת (שום מערכת אנושית אינה מושלמת), אבל יש בה הגנה כפולה מפני עיוות דין. הן הנוהל והן המהות מוגדרים בחוק, ושלטון החוק תלוי בכך שהכל יכבדו את ההליך המשפטי גם אם יש מי שמשוכנעים שנפלו בו טעויות. בלא הבנה זו, לא יישמר השקט החברתי. נאשמים ותומכיהם אינם יכולים להחליט האם לציית להליך, ורובי AR-15 אינם חלק ממנו. כל זה אמור להיות מובן מאליו, אך טראמפ ותנועתו מציבים סימני שאלה אפילו על ההליכים המשפטיים הבסיסיים ביותר. לאחר בחירות 2020 ניסה טראמפ לכפות על הציבור האמריקני טענות חסרות יסוד, ולאחר שנכשל – הכנופיות שלו תקפו את הקונגרס. כעת יש להמתין לכתב האישום ולבחון את הראיות לפני שמביעים דעה. זכותו המלאה של טראמפ למתוח ביקורת ציבורית על ההחלטה להעמידו לדין, אך עליו להתמודד איתה בבית המשפט ולא ברחובות. אולם, הרטוריקה האפוקליפטית של טראמפ ומגניו מעודדת את תומכיו לדחות את עקרון שלטון החוק ולקבוע שכתב האישום הוא בלתי לגיטימי. מבחינתם, בדיוק כמו בבחירות – יש רק תוצאה אפשרית אחת: ניצחון של טראמפ. כל דבר אחד נתפס כהוכחה לשקיעה ולנפילה של הדמוקרטיה האמריקנית. אחרי 6 בינואר ברור לחלוטין, שאם מספר מספיק של אמריקנים ישתכנעו שהמדינה על סף חורבן – הם יקחו את העניינים לידיהם. שלטון החוק בארה"ב תלוי הן בתביעה והן בהגנה, מדגיש הטיימס; אפילו אם וכאשר התביעה נכשלת, ההגנה אינה יוצאת מגדרי ההליך. כשלונות של התביעה מדגישים עוד יותר את חשיבותו של ההליך ההוגן. טראמפ יקבל את יומו בבית המשפט, ואז ניתן יהיה לדעת באמת האם בראג צודק. שלטון החוק מצוי כעת בידי הרפובליקנים. אם יחזרו לנתיב בו צעדו לאחר הבחירות, ההיסטוריה תזכור אותם – ולא את בראג – ככלים של חורבן ארה"ב. מנהיגים אחראים דורשים לפעול בדרכי שלום. מנהיגים אחראים מכבדים את ההליך המשפטי. ידוע מה טראמפ אמר. דה-סנטיס אמר שהוא יבזה את החוק. למי במפלגה הרפובליקנית יהיה האומץ לחסום את הזעם של אספסוף טראמפ?