קם הדבר ונהיה - פינלנד היא כעת באופן רשמי החברה ה-31 בברית נאט"ו. בסרטון מתועד טקס הנפת הדגל הפיני במטה נאט"ו בבריסל המתווסף ל-30 הדגלים המונפים במטה הארגון בבלגיה. זמן קצר לפני הטקס אמר מזכ"ל נאט"ו ייאנס סטולטנברג: "לנשיא פוטין הייתה מטרה מוצהרת בפלישה לאוקראינה - החלשת נאט"ו - הוא מקבל בדיוק את ההפך". עוד אמר סטולטנברג: "אנו נקבל את פינלנד כחברה ה-31 בנאט"ו, נהפוך אותה לבטוחה יותר ואת הברית שלנו לחקה יותר. אנו נניף את הדגל הפיני בפעם הראשונה פה במטה נאט"ו. זה יהיה יום טוב לבטחונה של פינלנד, לביטחון הנורדי ולנאט"ו כולה". גם הנשיא זלנסקי בירך את פילנד על הצטרפותה לנאט"ו וכתב בערוץ הטלגרם שלו: "ברכותי הכנות לפינלנד ולנשיא סאולי נייניסטו על ההצטרפות לנאט"ו במלאת 74 שנה לייסודה. על-רקע התוקפנות הרוסית, הפכה הברית לערובה היעילה היחידה לביטחון באזור. אנו מצפים שפסגת נאט"ו בווילנה תקרב את אוקראינה ליעד האירו-אטלנטי שלנו". וגם מוסקבה הגיבה כמובן, כצפוי. דובר הקרמלין דימיטרי פסקוב אמר מוקדם יותר היום: "אנו סבורים שזו החמרה נוספת של המצב. התרחבות נאט"ו מהווה פגיעה בביטחון שלנו ובאינטרסים הלאומיים של רוסיה, והבהרנו זאת. כך בדיוק אנו רואים זאת. באופן טבעי, זה יכריח אותנו לנקוט אמצעי נגד כדי להבטיח את הביטחון שלנו - הן טקטית והן אסטרטגית. הוא הוסיף שמצבה של פינלנד "שונה מהותית מזה של אוקראינה - פינלנד מעולם לא הפכה לאנטי רוסיה, ולא היו לנו עמה מחלוקות". בתשובה לשאלת כתב כיצד מתכוונת רוסיה להגיב להפיכתה של פינלנד לחברת נאט"ו ענה פסקוב: "נבחן בקפידה מה יקרה בפינלנד, כיצד נאט"ו תנצל את שטחה של פינלנד מבחינת הצבת נשק ותשתיות שם, שעלולים לאיים עלינו קרוב לגבולותינו. בהתאם לכך יינקטו צעדים". ואילו שר ההגנה הרוסי סרגיי שוייגו אמר בפגישה עם בכירי צבא רוסיה כי במהלך הפיני טמונה סכנה להעמקת הסכסוך וכי מדינות נאט"ו,לצד המשך אספקת נשק לאוקראינה, מחריפות את גישתן האנטי רוסית. אי-אפשר להפריז בחשיבות מהלך הצטרפותה של פינלנד ובאופן שבו ישפיע על בטחונה של יבשת אירופה ויתרום לעיצוב מדיניות הביטחון שלה, וכמובן בהכרח גם על זו של רוסיה. בפן המעשי, בעקבות צירופה של פינלנד לנאט"ו יוכפל אורך הגבול היבשתי בין רוסיה למדינות הברית, בזכות הגבול היבשתי הארוך בין המדינות, באורך 1,340 ק"מ. המפה פה, מתוך ה"קומרסנט" הרוסי, ממחישה היטב את הסוגיה. נקודות שחורות הן בסיסי אוויר, ולבנות בסיסים ימיים. בנוסף, ולא פחות חשוב - פינלנד בנאט"וֹ תקרב את הברית לחצי האי קולה של רוסיה (ראו במפה) - בלוטה יבשתית אסטרטגית כ-180 ק"מ מזרחית לגבול, שבה מחזיקה רוסיה צוללות טילים בליסטיים ומאחסנת ראשי נפץ גרעיניים. מטה הצי הצפוני הרוסי, המופקד על סיורים ופטרולים באזור הארקטי, שוכן בעיר מורמנסק בחצי האי. גם אם נעבור דרומה, לאזור הים הבלטי ומפרץ פינלנד, נוכל לראות איך הצטרפותה של פינלנד (וגם זו של שבדיה לכשתצטרף בעתיד) תרחיב את נוכחות נאט"ו בים הבלטי ובמפרץ פינלנד, ותקרב את כוחות הברית מאוד לסנט פטרבורג, העיר השנייה בגדולה ברוסיה שם שוכן גם מטה הצי הרוסי. ישנם עוד כמובן היבטים רבים להצטרפות הפינית לנאט"ו, אבל מעבר לפן המעשי, יש גם את ההיבט האסטרטגי הרחב, והוא מאוד ברור - עצם ההצטרפות הפינית לנאט"ו מהווה מפלה אסטרטגית צורבת לרוסיה ולנשיא פוטין עצמו במיוחד, ואחת התוצאות השליליות ביותר של החלטתו הפזיזה להרחיב את הפלישה לאוקראינה. הנשיא פוטין עצמו הבהיר שוב ושוב בתחילת המערכה וגם לפניה, שרוסיה שואפת להרחיק את כוחות ברית נאט"ו מגבולותיה. קצת יותר משנה לאחר הרחבת הפלישה, מתרחש ההפך הגמור, ונאט"ו יושבת כעת גם בגבולה הארוך של רוסיה עם פינלנד, ומהווה בראייה רוסית איום כפול ומכופל. יתרה מזאת - פוטין בעצמו הוא זה שדחק את הלסינקי לזרועות נאט"ו. בינואר 2022, חודש לפני הרחבת הפלישה הרוסית לאוקראינה, רק 28% מהפינים תמכו בהצטרפות לנאט"ו. מיד לאחר הרחבת הפלישה המספר הזה זינק והגיע ליותר מ 70%. הפלישה הרוסית חייבה את הפינים לזנוח את מדיניות הניטרליות שבה החזיקו מ-1948 ו"הסכם הידידות" עם ברה"מ, ולבחור צד לחלוטין. בראייה רוסית אסטרטגית, ובוודאי לאורך זמן, הנשיא פוטין פגע קשות בארצו שלו מבחינה אסטרטגית. השאלה היא כמובן אם יש מישהו שייעז לומר לו את זה.