זה כבר כחודשיים ימים מאז פרץ השר יריב לוין עם תוכנית החתחתים שלו שאני לא מוצא שקט ומרגוע לנפשי. מאז שנתי אינה שינה, לילותיי מסויטים וימיי אינם ימים. איבדתי את העניין בעבודה שבגילי המתקדם הייתה לי מפלט וקרש הצלה. צלילות מחשבתי השתבשה ואפילו את "הסודוקו" איני פותר באותה זריזות של פעם. אני יודע שאיני בודד בתחושת הדאגה והייאוש. כמעט כל חבריי והם רבים מדברים ומביעים את דאגתם בדרכים שונות לעתיד המדינה ולגורל החברה היהודית. ביטויים מדאיגים כמו "חורבן בית שלישי", "מלחמת אחים", "מדינת הלכה", "דיקטטורה" ו-"Relocation" הפכו למושגים מדוברים שלא מעוררים פליאה כי אם מבוכה. בתוך הייסורים שאני עובר אני מתאמץ ושואל עצמי - איך זה קרה לנו? כיצד בן לילה התהפכו חיינו? ובעיקר כיצד יוזמי המהפכה/החורבן לא ערים ולא מזהים לאן הם מובילים את החברה השסועה? האם כהו עיניהם וליבם נאטם להבין לשמוע את זעקת העם העולה השמיימה? ואז אני שומע אותם ואת המצדדים בהם מהדהדים את השקר החלול - זו הדמוקרטיה - קיבלנו 64 מנדטים ואנו רוצים למשול וליישם את דרישת המחנה שבחר בנו ושלח אותנו לכנסת. לאמיתו של דבר אין לי דרך או מפלט מההכרח להתייחס ולתת מענה לאותה טענה השקרית. "זכינו ב-64 מנדטים ואנו רשאים לחוקק חוקים, במיוחד חוקים הבאים לתקן עוולות שלא נעשו כדין וגרמו לקיפוח וסבל של חלק נרחב מהעם". טענה שהיא הנימוק וההצדקה ליוזמי המהפכה החוקתית. כדי להתעמת עם השקר (עם הטענה), יש צורך לתת מענה לשתי שאלות מרכזיות: הראשונה: האם יש הלימה מלאה בין מספר המנדטים שקיבלה הקואליציה לבין מספר התומכים בהפיכה? במילים אחרות אילו היינו מעמידים במשאל-עם את השאלה: האם אתה בעד "המהפכה המשפטית" האם היה רוב לקואליציה? לעניות דעתי אין קשר ובוודאי לא הלימה בין המצביעים בקלפי לבין התומכים או המתנגדים לחקיקה. עמדה זו נתמכת על-ידי כל הסקרים הרבים הנערכים משבוע לשבוע, שמראים באופן ברור שאין רוב לתומכים בהפיכה. זאת ועוד, כמות המתנגדים ההולכת הגדלה משבוע לשבוע ומתפשטת למוקדים רבים, מעידה על השקר כאילו רוב העם בעד. השנייה: גם אם נצא מנקודת הנחה כי רבים בקואליציה ובאופוזיציה תומכים בעריכת רפורמה ושינויים במערכת המשפט, עומדת השאלה האם זה היה הנושא הראשון במעלה שבו צריכה לעסוק ממשלה נבחרת. האם מציאות ששררה במדינה שבעים שנה, לא סובלה דיחוי של שנה, שנתיים ויותר עד לתיקונה? זאת בשעה שהמדינה ואזרחיה משוועים לפתרונות דחופים בתחומי הביטחון (אירן), הכלכלה, הביטחון-האישי, הדיור, יוקר המחיה ועוד. אין ולא יהיה הסבר הגיוני לריצה המטורפת לחולל מהפכה כה נרחבת בלי להתייעץ ובלי לגייס הסכמה רחבה. קביעת סדר עדיפות מעוות בשקר יסודו. אסור לנו שלא לחשוף את "השקר הגדול" העומד מעל כל הטיעונים הנבובים של הקואליציה כי הסיבה להפיכה משפטית הינה: מילוט נתניהו מאימת הדין. אפשר להמשיך בניסיונות ההטעיה של הציבור ולכסות את השקר דינם להיכשל, ולהמשיך להוביל את הממשלה למעוד מבור לבור וממחדל למחדל, כמאמרי חז"ל: "עבירה גוררת עבירה ולשקר אין רגליים".