הדאגה לאלפי הילדים שגורשו לגטו טרזין הייתה אחת המשימות החשובות ביותר של מנהיגיו בראשותו של יעקב אדלשטיין. לא רק דאגה פיזית, אלא גם ובעיקר דאגה מוסרית-חינוכית: כיצד להמשיך בצורה כלשהי את לימודיהם, כיצד לשמור על התנהגות נאותה. אנשי היודנראט ריכזו את הילדים במעונות נפרדים ואפשרו למורים ומדריכים לשהות עימם. כל חדר במעונות אלו קיבל את הכינוי "הֵיְים" והתנהל באופן אוטונומי על-פי האופי, ההשכלה והתפיסות של המדריכים בו.
חשוב לזכור, כי בפועל טרזין היה מחנה ריכוז, ולא "עיר ליהודים" כפי שהציגו אותו הנאצים. הכל סבלו בו סבל רב, רבבות גוועו ברעב ובמחלות, ומובן שכל אלו לא נחסכו מן הילדים. לצד זאת, כשם שהייתה בגטו פעילות תרבותית ורוחנית עצומה של חלק מן המבוגרים - הייתה כזאת גם של חלק מן הילדים. הביטוי הבולט ביותר שלה היה עיתונים שהוכנו והוקראו בחלק מן המעונות, בהם ילדים - לרוב במחצית הראשונה של שנות העשרה לחייהם - סיפרו על מציאות חייהם והפליגו בחלומות לעתיד טוב יותר.
אחד מהם היה "קָמֶרַד" ("חבר") שנכתב ב"היים" Q609. הרוח החיה מאחוריו - העורך, הכותב והמאייר - היה איוון פולק. הוא נולד ב-14 באוגוסט 1929 בעיר נָאחוֹד, עיר תעשיית טקסטיל בצפון-מערב בוהמיה. בשנת הלימודים 1940/41 הורחקו הילדים היהודיים מבתי הספר הכלליים והם למדו בחוגים בבתיהם בהדרכתם של מורים יהודים מפוטרים.
דמיונו וכשרונו של איוון באו לידי ביטוי כבר אז. אחד מחבריו סיפר, שהוא הקים אגודה בשם "כוכב השריף" וכתב במו ידיו את כתב-העת שלה. לשעות אחדות מיקמו הילדים את עצמם בקנדה וגילמו דמויות שהמציאו; את התסריטים כתב איוון. מאחר שעל היהודים נאסר גם להיכנס לגנים ציבוריים, המשחקים התרכזו בבתים.
משפחת פולק גורשה לטרזין ב-21 בדצמבר 1942, ואיוון מצא את עצמו ב"היים" עם כמה מחבריו הטובים. הוא היה החכם ביותר בינינו, העידו מי ששרדו. ההיסטוריונית רות בונדי, החוקרת המובילה של טרזין, מעירה שאמנם ב"קמרד" עצמו נכתב שמעילו של איוון כה מלוכלך עד שאפשר לשתול בו תפוחי אדמה - אך "כתב היד, האיורים, העדר שגיאות כתיב או דקדוק מעידים על חוש ליופי, על דיוק, על הקפדה על פרטים".
22 גליונות של "קמרד" יצאו לאור. לצד תיאורים של המתרחש במעון, החל מתולדותיו וכלה בעקיצות הדדיות טובות לב, הוא כלל סיפורים בהמשכים המתרחשים בארה"ב, קנדה, הודו וגרינלנד - המשך ישיר למשחקי הילדים בבתיהם. היו בו גם תיאורים של משחקי כדורגל, תשבצים, שירים, כתבה ארוכה של איוון על האופן בו העיתון נוצר, וגולת הכותרת: קומיקס בהמשכים - גם הוא מעשה ידיו של איוון.
ב-6 באוקטובר 1944 נשלחה משפחת פולק לאושוויץ, חלק מגל המשלוחים בו חוסל הגטו. במשלוח היו 1,150 אסירים וכמעט כולם נרצחו מיד עם הגעתם למחנה. איוון עבר את הסלקציה ונשלח עם 1,200 גברים לאחד ממחנות קָאוּפֶרינג - מחנות-משנה של דכאו, ממערב למינכן. שם הועבדו בפרך בבניית מפעלים תת-קרקעיים. יום העבודה נמשך 16 שעות ולעיתים מנת המרק היומית ניתנה קרוב לחצות; רק 127 מהם שרדו. איוון לא היה ביניהם. הוא נספה ב-19 בינואר 1945.
