לאחרונה, שהממשלה אישרה תקציב נכבד בסך 484 מיליארד שקלים, ושעה שהתקציב מראה יתרות של עשרות מיליארדי שקלים, ושעה שהכול מוטרדים מה יקרה עם ההייטק, דומה שאיש לא שם לב לתרחיש בו שוק הדיור עשוי להתדרדר אל תוך מיתון עמוק, זאת למרות שמדובר במעסיק מספר 1 של קרוב לחצי מיליון ישראלים ולמרות שב-2022 הגיעו ההכנסות הממשלה ממיסוי נדל"ן לכ-75 מיליארדי שקלים בקירוב. מדובר, לפרוטוקול, במצרף שאותו איני זוכר שנים רבות. מודבר לא רק בירידה משמעותית במכירת דירות, כ-40 אחוזים בקירוב, אלא גם ובעיקר בנתונים נוספים שמשום מה לא זכו להבלטה מספקת באמצעי התקשורת והינם חשובים לא פחות ממדד הדיור וממחירי הדירות. ובכן, על-פי נתוני בנק ישראל שפורסמו לאחרונה, הייתה בחודש ינואר 2023, לראשונה זה שנים, ירידה של 2 אחוזים בקירוב בנטילת משכנתאות. המגמה, על-פי נתוני הבנק, הייתה ללכת על דירות זולות יותר. עם זאת נמשכה במהלך 2022 כולה המגמה של נטילת משכנתאות בעלות סיכון גבוה, כש-43 אחוזים מנוטלי המשכנתאות לקחו משכנתה בהיקף של יותר מ-60 אחוזים ממחיר הדירה. בד בבד לשינוי המגמה בשוק המשכנתאות, ובד בבד ל-9 העלאות הריבית הרצופות, שהעלו את שער הריבית מ-0.3 אחוזים לפני שנה ל-4.5 אחוזים כיום, היינו עדים במהלך החודשיים האחרונים לירידה חסרת תקדים בשער השקל לעומת הדולר, שהגיעה בעת כתיבת שורות אלה לכ-10 אחוזים. ואם נוסיף לכך את אי-היציבות הכלכלית אצלנו לאחרונה, כתוצאה מההפגנות וחילוקי הדעות בין החלקים השונים בחברה הישראלית, את המחסור המתמשך בסחורות בעולם, עקב מלחמת רוסיה אוקראינה המתמשכת ואת האינפלציה והעלייה המתמדת ביוקר המחיה, ואת בריחת רוב משקיעי הנדל"ן עקב העלאת מס הרכישה, נגיע לתרחיש שאינו מבשר טובות של כניסת הענף שלנו למיתון עמוק. גם חוק ההסדרים, שנועד במהותו לעשות סדר בענף, לקצר משמעותית הליכים ביורוקרטים ולהעניק לוועדות המקומיות לתכנון ובנייה של הרשויות המקומיות הרבה יותר מנדט לקידום פרויקטים, עודנו מצוי בחיתוליו, ואיני סבור שהסנקציות המתוכננות הן כלפי רשויות מקומיות והן כלפי קבלנים שיעכבו פרויקטים הינם דבר נכון. נהפוך הוא. הן רק יתקעו עוד יותר את גלגלי השוק. ואם נוסיף לכך את החשש המאוד סביר מרעידת אדמה גדולה ממשמשת ובאה, הרי שלפתחה של ממשלת ישראל כעת אתגר ראשון במעלה, להעניק עדיפות עליונה להבראת שוק הנדל"ן ולא לחשוש להכניס את היד עמוק לכיס ולהזרים תקציבים שיאפשרו לנו, הקבלנים, להתמודד כיאות עם המצב הבלתי אפשרי של התייקרות מכל עבר של מוצרי הבנייה ושל המימון הבנקאי, ובד בבד יקלו גם על רוכשי הדירות. הבעיה העיקרית הייתה ונותרה היצע דל ביותר, ועל כן, בהמלצת לשכת הקבלנים, יש לנקוט בשש פעולות מיידיות: - האחת, לקדם את חוק ההסדרים באופן המיטבי שיסייע הן לרשויות המקומיות והן לקבלנים. - השנייה, לעצור את תדלוק מחירי הקרקע במכרזי רמ"י ולשנות את שיטת המכרזים מהיסוד וכן לפקח על מחירי הקרקע. - השלישית, להגדיל באופן אוטומטי ב-30 אחוזים (שבס כחלון) את אחוזי הבנייה בכל פרויקט, ומתוך זה לפריש 20 אחוזים לטובת דיור מוזל ועוד 10 אחוזים לטובת שכירות מסובסדת לטווח הארוך. - הרביעית, שהממשלה תכניס את היד עמוק לכיס ותעניק ערבויות לקבלנים להשלמת פרויקטים, בדיוק כפי שעשה שר השיכון אריק שרון בשנות ה-90 של המאה הקודמת. - החמישית, לסייע לנוטלי המשכנתאות בפריסתן וכן לשקול ריבית דיפרנציאלית עבורם, שונה מהריבית הכללית במשק. - השישית, להמשיך את תמ"א 38/2 ואף להרחיב את הזכויות לקבלנים, זאת תוך מתן סיוע לרשויות המקומיות בתשתיות משלימות. פעולות אלה, ורבות נוספות, חיוניות בעת הזאת להתנעת הענף שלנו שהיה ועודנו הקטר המוביל של כלכלת מדינת ישראל!