העלילה עוסקת בהשפלות ומתחילה זמן קצר לפני חתונתם של פוגרה - בתם של טיגלך וכלמנסע עם בחיר ליבה ורשביאק. ההורים מבקרים את בתם, טיפוס מתנשא ועולץ ורומס כל הנקרא בדרכה. בבית ההורים מתגורר כבר שנים בחור בשם חפץ שאיש אינו יודע מה הוא עושה שם והוא נתון להתעללות רוחנית ואפילו ברוטלית מצד המשפחה שטוענת כי הוא מציץ לבעלת הבית. עוד אנו פוגשים את שוקרא העיוור, אדש בדש ההיפוכונדר וחנה צ'רליץ' המלצרית שמסכימה להינשא לבדש ולבסוף חוזרת בה. אסנת פישמן מגלמת נפלא את כלמנסע אמה של פוגרה ומשחקה הוא מוצלח ויפה, מקצועי וקולח. צביקה הדר חוזר לבמת התיאטרון והוא מעולה כטיגלך שזהו בעצם ממתק שפירושו בצק מטוגן בדבש. הדר מגלם את התפקיד באורח מצוין ואין ספק שזהו אחד מתפקידיו הטובים ביותר. אבישי מרידור מגלם מצוין את ורשביאק, הארוס של פוגרה והוא מצליח להפיק דמות קופצנית וכנועה ועם זאת משחקו הוא בהיר וברור, מעוצב נפלא ונעים. בן יוסיפוביץ מגלם את חפץ, דמות רופסת אך העומדת על שלה ומשחקו הוא מושלם וראוי למחיאות כפיים. בן הוא שחקן נהדר שממלא את התפקיד נפח ומשחק דרמטי ומרגש מאוד. דניאל סבג הנהדר הוא אדש בדש, חברו של חפץ, טיפוס היפוכונדרי המעדיף את מיטתו ומשחקו הוא תענוג לעין. סבג הוא שחקן מקצועי ומוצלח והתפקיד ממש תפור עליו. אורי הוכמן הוא שוקרא העיוור ומשחקו הוא איכותי, כיאה לאחד מהטובים בשחקני הבמה שלנו. הוכמן מצליח לזרוע אור בעולם החשוך שבו הוא חי ואין ספק כי הדמות שהוא מגלם היא נפלאה. אושרת אינגדשט מוצלחת כחנה צ'רליץ' המלצרית העייפה התוהה עם מי תבלה את חייה. אושרת מעניקה לנו משחק יפה ומרגש.

מי שגונבת את ההצגה היא הגר טישמן, המגלמת את פוגרה ומשחקה הוא משובח וקולח, עם טקסטים חדים ודמות שמעוצבת על ידה בכישרון נפלא. יש לה קסם אישי ובימתי, יכולת משחק מעולה וכל הופעה שלה הופכת לפנינה תיאטרלית. אדם קלר עצב את התפאורה המינימלית והיפה. מאיר אלון אחראי לעצוב התאורה הראויה. עיצוב התלבושות של מאור צבר הוא נהדר. הקלסיקה של גדול המחזאים הישראלים בתקופתנו היא הצגה מקסימה וענוגה וחוויה לאוהבי חנוך לוין ובעצם לכל אוהבי התיאטרון.