מאז פסח תש"ג 1943 מזה כ-80 שנה מתקיים כמעט מדי שנה בקיבוץ עין גב פסטיבל המוזיקה עין גב אותו יסדו חברי עין גב ובראשם יעקב שטיינברגר והוא הינו ראשון פסטיבלי המוזיקה בארץ.
להוציא את שנת תש"ח (1948) כשהיה קיבוץ עין גב במצור ולהוציא שנתיים בתקופת הקורונה (2020 ו-2021) פסטיבל עין גב מתקיים ברציפות מדי שנה בפסח מאז היוסדו, כאמור, ב-1943 והפך לאחד מאירועי התרבות הבולטים בארץ ובהמשך אחד מסמליו של הזמר העברי לאורך שנים ארוכות. השנה (2023) היה אמור לציין 80 שנה להיוסדו. המועצה האזורית עמק הירדן ותיירות עין גב החליטו מסיבות שונות לא לקיימו השנה בפסח ויתכן שיערך בסוכות.
כיצד נולד הפסטיבל?
קיבוץ עין גב עלה על הקרקע ב-1937. רבים ממייסדיו וראשוניו היו יוצאי גרמניה צ'כוסלובקיה. כמו בכל ישוב המאוכלס ביוצאי מרכז אירופה היו בו שוחרי מוזיקה רבים וכמה מהם אף עסקו במוזיקה באורח מעשי. כאשר עלו חברי עין-גב על הקרקע הוכנסה לשימוש סירת מנוע שהשיטה נופשים ומבקרים מחוף כנרת בטבריה לחוף עין גב. חבר הקיבוץ עזרא קלופפר מנהל חברת שיט עין גב הגה רעיון לקיים בעין גב מופע "שבוע המוזיקה" עבור שוחרי מוזיקה ואורחי ומבקרי הקיבוץ ולהביאם בשיט מטבריה.
גזבר הקיבוץ אז יעקב שטיינברגר התלהב מהרעיון ובסיוע עורך דין תל אביבי בשם ורנר זומרפלד שנהג לנפוש בעין גב, הכיר כמה מחברי התזמורת הפילהרמונית הישראלית והיה חובב מוזיקה שניגן בפסנתר, הרעיון יצא לפועל, והחל ב-1943 נערך בקיבוץ עין גב שעל שפת הכנרת מדי שנה בפסח באפריל "שבוע המוזיקה בעין-גב". רבים מהבאים אליו הגיעו בשיט מטבריה ובמסגרתו נערכו קונצרטים ומופעי נגינה וזמר. ב-1949 שונה השם "שבוע המוזיקה בעין-גב" ל"פסטיבל המוזיקה עין-גב".
בשנותיו הראשונות הקונצרטים היו מיועדים יותר לחברי קיבוץ עין גב ולאורחיו בשבוע הפסח. אך בהמשכו השתלבו החגיגות המוסיקליות במפעלי השיט והתיירות של ים כנרת. שמו של הפסטיבל יצא למרחוק וקהל רב מכל רחבי הארץ הגיעו למופעי ואירועי הפסטיבל שנערך כאמור כמסורת בפסח כמעט מדי שנה.
אירועי הפסטיבל נערכו בשנותיו הראשונות בחדר האוכל הגדול של קיבוץ עין- גב. שהכיל כ-400 מקומות ישיבה. מידי ערב לאחר ארוחת הערב היה חדר האוכל משנה צורה והופך לאולם קונצרטים. הפסטיבלים הראשונים התבססו בעיקר על כישרונות המקומיים שכן תקציב הקיבוץ לא אפשר הזמנת אמנים מקצועיים יידועי שם.
טובי האמנים משתתפים בפסטיבל
במלחמת העצמאות בתש"ח הופגז הקיבוץ על-ידי הסורים ונפגע חדר האוכל של הקיבוץ, בו נערכו כאמור הקונצרטים בשנותיו הראשונות של שבוע המוזיקה-פסטיבל עין גב. בסוף שנות ה-40 תחילת שנות ה-50 הוחל בבנייה הדרגתית של אולם בית המוזיקה "כנרות" מבנה גדול יחסית לאותה תקופה ובו כ-1,700 מקומות ישיבה ובמה מתאימה לקונצרטים. ב-1951 יהודי מנוחין מגדולי הכנרים במאה ה-20 ואחותו הפסנתרנית חפציבה מנוחין הופיעו במקום בקונצרט.
הבמה הייתה אז בלתי גמורה. קהל של מאות רבות איש הגיע לקונצרט. רבים מהם ישבו על ארגזים וחבילות קש. מספרים שיהודי מנוחין תרם את כל הכנסות הקונצרט להשלמת האולם .תחילה האולם היה פתוח, סוג של אמפיתיאטרון ובהמשך נאסף סכום כסף שאיפשר הקמת גג וקירות חיצוניים והאולם הפך לאולם סגור שהכיל כ-2,000 מקומות ישיבה.
רוב מופעי ואירועי הפסטיבל התקיימו בשנים אלה וגם בהמשך באולם זה. בין הראשונים שהופיעו בפסטיבל עין גב: הפסנתרנית פנינה זלצמן, החלילן והמורה למוזיקה אורי טפליץ, המוזיקאי והמלחין עדן פרטוש, זמרת האופרה יוספה שוקן (רעייתו השנייה של השחקן שמעון פינקל), הפסנתרן פיטר וולפיש ועוד.
מפסטיבל מקומי הופך לפסטיבל ארצי בעל שם
רפרטואר הפסטיבל התרחב במשך השנים, הן בכמות המופעים והן בגיוונם. אופרות, מחול, מוזיקה קאמרית ותזמורתית. התוכניות שילבו מוזיקה מכל התקופות, והיה בהן ייצוג נכבד למוזיקה ישראלית משל טובי המלחינים, בהם מנחם אבידום, יוסף טל, עדן פרטוש בן-ציון אורגד ועוד. הפסטיבל משך אליו נגנים, זמרים, רקדנים מישראל ומרחבי העולם. גדולי האמנים מהארץ והעולם. מנצחים להקות ותזמורות מהשורה הראשונה הופיעו לאורך השנים בפסטיבל, ובהם: ליאונרד ברנשטיין, ארתור רובינשטיין, יאשה חפץ, יהודי מנוחין, אייזיק שטרן, פרנק סינטרה דניאל ברנבאום, תיאודור ביקל, פנינה זלצמן ועוד רבים וטובים.
באפריל 1950 כשהפסטיבל היה בן 7 הופיעו במסגרתו תזמורת הקיבוץ המאוחד בניצוחו של מיכאל טאובה. ב-1953 הופיעה בפסטיבל עין גב התזמורת הפילהרמונית הישראלית בהרכב מלא בניצוחו של ליאונרד ברנשטיין. בפסח 1959, כך מדווח בעיתונות דאז, מילאו כ-3,500 איש את אולם הקונצרטים של עין גב להופעתה של להקת "קומפניון דה לשנסון". האירוע נערך בחסות שגריר צרפת בישראל פייר זילבר. כמו-כן הופיעו בפסטיבל עין גב של שנת 1959, להקת רינת בניצוחו של גרי ברתיני וכן נערך רסיטל של הפסנתרן דניאל ברנבאום שהיה אז נער בגיל 17.
באפריל 1962 הופיעו על במת הפסטיבל צמד "הדודאים" - בני אמדורסקי וישראל גוריון וכן הופיעו להקת "התרנגולים" ו"הפעמונים". בפסטיבל עין גב באפריל שנת 1966 הופיעו להקת המחול בת שבע, רביעיית גולדן גייט, להקת הגלבוע, האנסמבל הקאמרי הישראלי, התזמורת הפילהרמונית הישראלית ועוד.
חודשיים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים באפריל 1967 למרות שברקע היו תקריות אש עם הצבא הסורי בגבול הצפוני, נערך פסטיבל עין גב ה-24 כסדרו פחות או יותר והופיע בו האנסמבל הקאמרי הישראלי בניצוחו של גארי ברתיני בהשתתפות הזמרים: רמה סמסונוב, מרים לרום, מרדכי בן שחר, בנו שוורץ ועוד. בפסטיבל זה הופיעו שני אורחים מחו"ל: הזמר והשחקן היהודי תיאודור ביקל והרקדן הקוריאני וון קיונג ציאו.
בערב הפתיחה של פסטיבל עין-גב 1968, לאחר מלחמת ששת הימים, בירך בשם הממשלה יגאל אלון שר העבודה מהקיבוץ השכן גינוסר שאמר "התותחים הסוריים לא יוסיפו עוד לאיים בגזרה המזרחית צפונית. השר אמר כי דרוש היה שאר רוח ואומץ לב לארגן לפני יותר מחצי יובל שנים פסטיבל ארצי במקום נידח בקדמת הכנרת" ושיבח את מייסדי ומארגני הפסטיבל.
בפסטיבל עין גב של שנת 1991 מתקיים בחול המועד פסח מופע "חלום על הירדן" לציון יובל 80 לדגניה ולהתיישבות הקיבוצית. כמו-כן נערך קונצרט חגיגי של התזמורת הקאמרית של חיל-האוויר בצה"ל בניצוח מנדי רודן.
הפסטיבל משנה כיוון והופך לפסטיבל לזמר עברי
מתכונת הפסטיבל בעשוריו הראשונים הייתה מבוססת על שילוב מוזיקה קלאסית, אופרות וכיוצא באלה מה שכונה "מוזיקה רצינית" עם מוזיקה קלה, מחול עממי וזמר ישראלי עממי. כאשר תחום המוזיקה הקלאסית תופס מקום מרכזי יותר בפסטיבל. ראוי לציין כי פסטיבל עין גב הוא בראש וראשונה פסטיבל קיבוצי וככזה נתן במה יתרה ודגש להזמנת ואמנים ולהקות המזוהות עם התנועה הקיבוצית. להקות זמר מחו"ל כמו להקת הגבעתרון, תזמורת הקיבוץ המאוחד וכדומה זכו לאורך השנים לייצוג נכבד בפסטיבל.
עם השנים הפסטיבל שינה כיוון, הקונצרט הקלאסי האחרון התקיים בעין גב ב-1994 ומאז הוא הפך לפסטיבל עין גב לזמר העברי. ומאז שנות ה-90 המופעים המרכזים בפסטיבל ומוקדשים ליוצרים ויצירות בזמר העברי המהווים אבני דרך בזמר העברי. במסגרת הפסטיבל נערכים מופעי הצדעה לגדולי הזמר העברי - מלחינים, פזמונאים ומשוררים. לרוב המופעים המרכזיים בפסטיבל מצולמים ומוקלטים ורבים מהם שודרו או משודרים ברדיו ובטלוויזיה וכן מופיעים במרשתת ביוטיוב.
פסטיבל עין גב לשנת 2001 כלל הצדעה למנצח האגדי זיקו יצחק גראיצייני ולתזמורת צה"ל. שנה לאחר מכן בפסטיבל עין גב 2002 נערך מופע "לשיר זה כמו להיות ירדן" - מופע הצדעה לשיריה של המשוררת המופלאה נעמי שמר בת כנרת שבעמק הירדן בהנחיית אהוד מנור.
בפסטיבל עין גב 2003 נערך המופע "דבר אלי בפרחים" שהוקדש לשירי שנות ה-60 בהנחיית איש הרדיו משה טימור. שנה לאחר מכן באפריל 2004 נערך במסגרת פסטיבל עין גב מופע "לבלבו אגס וגם תפוח" - שהוקדש לשירים רוסיים בלבוש ישראלי. בפסטיבל 2005 נערכו שני אירועים מרכזיים באולם כינרות בעין גב. האחד "רבותיי ההיסטוריה חוזרת" ערב שמוקדש לשירי חיים חפר, והשני אירוע "קסם על ים כינרת" שהוקדש לשירת ושירי תנועת הנוער.
פסטיבל עין גב 2007 הצדיע במופע "קול האורלוגין" לשיריו של המלחין יוחנן זראי. שנה לאחר מכן באפריל 2008 נערך במסגרתו המופע "לא נפסיק לשיר" משירי המלחין דובי זלצר ובהשתתפות המלחין ורעייתו לשעבר גאולה גיל שהגיעה במיוחד לפסטיבל מחו"ל שם היא מתגוררת. בערבו השני של הפסטיבל נערך המופע "כמו צמח בר" משירי רחל שפירא ועוד.
חוגגים 70 לפסטיבל
בפסטיבל עין גב פסח שנת 2013 חגגו לפסטיבל 70 שנה להיוסדו ובמסגרתו נערכו שני מופעים מרכזיים האחד "העמק הוא חלום" - שירי עמק וכינרת לציון 70 שנה לפסטיבל במעמד נשיא המדינה שמעון פרס ובהנחיית ד"ר אבשלום קור וכן נערך מופע "לצפון באהבה" משירי דודו ברק בהנחיית יואב גינאי.
פסח 2016 נערך במסגרת הפסטיבל ערב זמר לציון מלאת 80 שנה לקול ישראל, בו אמני ישראל מצדיעים לשירים שנולדו בקול ישראל. וכן נערך המופע "אלף שיר לצפון בהוקרה לחיילי פיקוד צפון. בפסטיבל עין גב 2017 נערכו שני מופעים מרכזיים האחד, "פרח הלילך" - מופע הוקרה למלחינה נורית הירש כלת פרס ישראל, והשני "הכל זהב" שהוקדש ליצירתה של אחת מענקיות התרבות בכל הזמנים: הזמרת, הרקדנית, הכוריאוגרפית והבמאית נעמי פולני שחגגה באותה שנה את יום הולדתה ה-90.
בפסטיבל עין גב ה-75, שנערך בפסח 2018 ועמד בסימן 70 שנה להקמת מדינת ישראל, נערך המופע "הלהקות חוזרות" - הוקרה לשירי הלהקות הצבאיות מאז ועד היום. המופע נערך במעמד נשיאת ביהמ"ש העליון, אסתר חיות שגם היא בעברה הייתה חברה בלהקה צבאית, להקת פיקוד המרכז.
בפסטיבל עין גב 2019 נערך מופע הדרן חגיגי למלחין וליוצר שייקה פייקוב וכן מופע "נעשה לנו חג"- הוקרה ליצירת חיו של יגאל בשן. בשנים 2020 וב-2021 לא נערך פסטיבל עין גב עקב הקורונה שפקדה את עולמינו.
במסגרת מופעי הזמר בפסטיבל עין גן הופיעו אמנים וחבורות זמר מהשורה הראשונה וגם מקומיים (רשימה חלקית): חנן יובל, רוחמה רז, שלישיית/רביעיית גרמ"י, מיכל טל, דני רובס, ליאור ייני, נירה ספיר, אמוץ ברונטמן, להקת הגבעטרון, יזהר כהן, ששי קשת, רבקה זוהר, רבקה מיכאלי, מירי אלוני, דפנה דקל, דורית ראובני, דורון מזר, אושיק לוי, חדוה עמרני, משה בקר, גאולה גיל, אילנית, ירדנה ארזי, נירה ספיר, עדנה גורן, קובי רכט, דני בן-ישראל, מיקי גבריאלוב, שלומית אהרון, רמי קלינשטיין, מיטל טרבלסי, דורית פרקש ואמנים רבים וטובים נוספים. וכן שורה ארוכה של להקות וחבורות זמר מקומיות וארציות ובהן "קולות ירדן"וכמובן כוהנת השירה בציבור בת עמק הירדן שרהל'ה שרון שהופיעה רבות בפסטיבל בשורה של מופעי שירה בציבור והפכה לחלק מנוף הפסטיבל.
סערת דברי שלמה גרוניך
באפריל שנת 2022 חודשה מסורת הפסטיבל במופע מחווה לגל"צ ולתוכנית "ארבע אחה"צ" המשודרת בתחנה הצבאית מאז תחילת שנות ה-80.
בין המופיעים בפסיטבל עין גב בשנה זו הזמר שלמה גרוניך, שלא הסתפק רק בשירה והשמיע מעל במת הפסטיבל את המשפט "אתם באמת אשכנזים כאלה... אין כאן אפילו צ'חצ'ח אחד". דבריו אלה עוררו גל מחאות וסערה ציבורית.
כאמור השנה הוחלט מסיבות שונות לא לקיים את פסטיבל עין גב בחול המועד פסח בניגוד למסורת רבת שנים ונמסר כי יש כוונה לקיימו השנה בחול המועד סוכות.
