השינוי החל באיטיות לאחר פלישתה של אוקראינה לחצי-האי קרים ב-2014, מציין הטיימס. בפסגת נאט"ו באותה שנה הוסכם שתקציב הביטחון של החברות יגיע ל-2% מהתמ"ג ב-2024; כיום עומדות ביעד זה רק שמונה מבין 31 החברות, אם כי ההוצאה גדלה משמעותית. בפסגה בחודש יולי הקרוב יוסכם על תוכנית הוצאות חדשה, בה 2% מהתמ"ג יהיו המינימום. ההערכה היא, שהוצאה של 2.5%-3% תספק את הצרכים.
לאחר 2014 הוצבו ארבעה גדודים במדינות הבלטיות ובפולין, במטרה לעכב כוחות פולשים עד להגעת תגבורות בתוך שבוע-שבועיים. כעת יתווספו ארבעה גדודים (ברומניה, סלובקיה, הונגריה ובולגריה), אם כי בכל השמונה יהיו רק 10,232 איש. התוכנית כאמור היא לתגבר את הכוחות לרמת החטיבה, דהיינו 5,000-4,000 איש בכל אחת משמונה המדינות.
המשמעות היא גם שיפור ההגנה האווירית של נאט"ו, אשר הצטמקה משמעותית ב-30 השנים האחרונות; איש לא דמיין טילים רוסיים טסים בשמי אירופה. לצד זאת, יתקיימו יותר תרגילים עם יותר כוחות, אל מול עיניה הפקוחות של מוסקבה. אשתקד התקיים בגלוי התרגיל הגרעיני השנתי, אשר עד אז נערך בצנעה.
גם המפקדה העליונה של בעלות הברית באירופה זוכה לתגבור. אלפי החיילים המשרתים בה הופכים לפיקוד אסטרטגי לוחם, שתפקידו הוא לתכנן את פריסת הכוחות והתיאום ביניהם – כולל כוחות סייבר, חלל וים – בתרחישים שונים, החל מסכסוך איזורי וכלה במלחמה גרעינית.
בעיקרון, מציין הטיימס, פיקוד נאט"ו יכול לגייס 13 אוגדות בנות 50,000-40,000 איש כל אחת – אך בפועל הכוח שניתן לפרוס לא מתקרב לממדים אלה. לכן, על קאבולי ומטהו להחליט היכן וכיצד לנצל בצורה הטובה ביותר את הכוחות הקיימים, במקביל לשיפור המוכנות של חברות הברית.
אחד האתגרים הפחות-מלבבים הוא תנועה ולוגיסטיקה: להביא את החיילים, הרובים והטנקים במהירות האפשרית לעמדותיהם ולוודא שיוכלו לפעול לאורך זמן. נכון לעכשיו קיימים כשלים מימי המלחמה הקרה, הכוללים מחסור במחסנים, העדר קרונות רכבת, והעדר זכויות קדימה בדרכים ולחציית גבולות בשעת חירום – נושאים המחייבים החלטות של הדרג המדיני. אפילו העברת האספקה לאוקראינה דרך פולין איננה פשוטה, למרות שהאחרונה איננה במלחמה.