כשיורד המסך על ההצגה הורים איומים, העולה בתיאטרון בית ליסין, יושב הקהל מרותק למושבו, המום למדי. אכן, סוף, מפתיע נוסח סופר המתח האמריקני הרלן קובן. ז'אן קוקטו, מחזאי צרפתי סדרתי נודע, כתב את הורים איומים בשנת 1938. רוב הביקורות היו נלהבות. במרוצת השנים היו התנגדויות למחזה ואולם בהמשך הוא זכה להפקות קולנוע וטלוויזיה והפקות רבות בצרפת וברחבי העולם. קוקטו היה מיודד עם אדית פיאף ומת זמן קצר לאחר ששמע על מותה. ההצגה זכתה לפרס התיאטרון הישראלי ב-2016 לאחר שעלתה בתיאטרון באר שבע. חלק ממשתפי אותה הפקה נוטלים חלק עתה בהפקה בבית ליסין עם אותו במאי - גדי רול. רול הצליח ללהטט עם להקת שחקנים מוכשרת במיוחד והתוצאה היא הצגה מרשימה ונוקבת, קולחת ועשויה היטב. הטויסטים בעלילה הם שונים ומפתיעים עד לסיום הקצר אך המפתיע. העלילה עוסקת במשפחה פריזאית לכאורה רגילה. אולם, היחסים בין האם לבין בנה הבוגר הם יחסים מעוותים. האימא היא אישה קנאית לבנה ולא מסוגלת לחשוב אפילו שהוא עלול להתאהב ולנטוש אותה. כאשר מצהיר הצעיר בפני הוריו כי הוא התאהב בבחורה, אמו נטרפת מקנאה. אולם, כאשר מגלה אביו במי מדובר - ההלם שלו עז ביותר, כיוון שמסתבר שזו בחורה שהוא התחזה בפניה לאלמן והם התאהבו. עתה עליו לפתור את הסבך. בבית מתגוררת גם הדודה, אחות אמו של הצעיר. היא מחליטה לעשות סדר בבית והתוצאה היא מרקחת אחת גדולה. לימור גולדשטיין מגלמת את איבון האימא חולת הסוכרת שקנאתה לבנה מעבירה אותה לפרקים על דעתה. לימור היא שחקנית משובחת שמגישה משחק מרגש, אמין ומקצועי. יש לה יכולות דרמטיות מעולות ומדובר במשחק שראוי לתשבחות רמות. שירי גולן מגלמת נפלא את לאו, הדודה המסורה היודעת לפתור כל בעיה ומשליטה סדר לפי אמות המידה שלה בקרב המשפחה. בתמונת הסיום מצליחה שירי להביע את התוצאה הסופית בתמונה מצוינת ונוקבת.