X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מיוחדים ברשת
חשוד 1: מכון הווירולוגיה, ווהאן [צילום: נג האן גואן, AP]
מניעת המגיפה הבאה חשובה יותר מאיתור מקור הקורונה
ד"ר איאן ליפקין מאוניברסיטת קולומביה פורס בניו-יורק טיימס שורה של צעדים שיפחיתו את הסכנה למגיפה נוספת, ולפחות יאפשרו לאתר אותה במהירות

בשנת 1999 בדק ד"ר איאן ליפקין, כיום מנהל המרכז למחלות מדבקות וחיסונים באוניברסיטת קולומביה, חולי דלקת קרום המוח בשכונת קווינס בניו-יורק. להפתעתו התברר, שהם נדבקו בווירוס מערב הנילוס שמעולם לא דווח בצפון אמריקה. איך הוא הגיע לשם? כנראה בטיסה מתל אביב, אבל תיאוריות קונספירציה פרחו ובין היתר האשימו את סדאם חוסין.
הקהילה הרפואית מעולם לא קבעה רשמית את מקור הנגיף, ולמרות שאותה התפרצות שככה לאחר הדברת יתושים בקווינס, הנגיף עדיין קיים בארה"ב. מאז 1999 הוא פגע ב-7 מיליון בני אדם, גרם ל-51,000 חולים בדלקת קרום המוח ול-2,300 מתים – כותב ליפקין בניו-יורק טיימס. בדומה לכך, ב-2008 צוותו בדק התפרצות של מגיפת דימום בזמביה ובדרום אפריקה. המקור היה וירוס בלתי מוכר, ועד היום לא ברור מהיכן הגיע.
קביעת מקורן של התפרצויות ויראליות עשויה להיות קשה מאוד, גם בשיתוף פעולה מלא של ממשלות ובשיתוף הטכנולוגיות הטובות ביותר. חשוב לנסות, כי המידע יכול לסייע בהפחתת הסכנות בעתיד. אבל העיקר הוא לפעול; אסור להמתין לתשובות העשויות שלא להגיע בטרם עושים הכל כדי למנוע את המגיפה הבאה, מתריע ליפקין.
בתקשורת התפרסמו דיווחים רבים על מקורו של נגיף הקורונה, והם מתקדמים בשוקי חיות הבר אל מול תאונת מעבדה. גילויים אלו אינם מקרבים אותנו לתשובה; להפך: ההתמקדות בשאלה מה קרה בינואר 2020 מסיטה את תשומת הלב ממה שיש לעשות ב-2023 והלאה. גם אם יתברר שהמקור הוא בשוק החי, אין זה אומר שהמעבדות בטוחות; וגם אם יתברר שהמקור הוא במעבדה, אין זה אומר שהשווקים בטוחים. אבל למרות הקורונה, מעט מאוד נעשה כדי להגביר את הבטיחות הן בשווקים והן במעבדות.
מה שחייב להשתפר הוא היכולת לאתר נגיפים. 300,000 נגיפים קיימים בטבע. רובם לא יכולים לפגוע בבני אדם או בבעלי חיים, אבל די בכך שאחוז אחד מהם מסוגלים לפגוע. למעלה מ-70% מן המחלות המדבקות – כולל איידס, אבולה, אבעבועות וסארס – הגיעו מחיות הבר.
למעלה מעשור לפני הקורונה, מדענים ומקבלי החלטות קראו להגביר את המאמצים לאתר מחלות מדבקות המסכנות את בריאות האדם. דוח שהוגש ב-2011 לבית הלבן ולמרכז לבקרת מחלות המליץ על צעדים להפחתת סכנת המגיפות, כולל השקעה בינלאומית בכוח האדם ובמדע הדרושים כדי לתת אזהרה מוקדמת יעילה מפני סיכונים אפשריים. מדובר היה בנטילת דגימות מבני אדם, חיות בית וחיות בר אשר לקו במחלות בלתי מוסברות, ובניטור הרשתות החברתיות כדי למצוא רמזים להתפרצויות.

100 מיליון מול 10 טריליון
חשוד 2: שוק פירות הים, ווהאן [צילום: דייק קאנג, AP]

יש לאסור על סחר בחיות בר, לכל הצרכים, כדי לצמצם את חשיפת בני האדם לנגיפים השוכנים בהן. אבל ליפקין מכיר בכך שיהיה קשה לאכוף איסור כזה, ובכל מקרה – עדיין תהיה חשיפה לנגיפים בשל תאונות. לכן, חשוב להמשיך את המחקר שמטרתו לזהות במהירות סיכונים פוטנציאליים לבני אדם ולחיות הבית (בשל הסכנה לבטיחות המזון).
רשויות בריאות הציבור צריכות לעקוב אחרי מי שמצויים בסיכון בשל קרבתם לחיות בר, נסיעות מרובות, מגורים באיזורים צפופי אוכלוסין או השתתפות באירועים המוניים. השוואה של דגימות מבני אדם ובעלי חיים תאפשר לאתר ולהגיב במהירות באמצעות פיתוח בדיקות, תרופות וחיסונים. ההשקעה כדאית גם מבחינה כלכלית: 100 מיליון דולר בשנה למעקב הם קמצוץ לעומת 10 טריליון דולר שאיבד המשק העולמי בשל הקורונה.
המחקר במעבדות של מחלות מדבקות הוא חיוני, אך יש להדק את הפיקוח עליו – ממשיך ליפקין. כיום יש טלאי על טלאי של תקנות, המשתנות ממדינה למדינה ולעיתים גם בתוך אותה מדינה. ארגון הבריאות העולמי צריך לכנס פאנל בינלאומי של מומחים, שיקבעו את הנהלים לחקר חיות בר וגורמי הדבקה מהן. כיום ניתן לייצר נגיפים חדשים ולשחזר ישנים; יש לחייב את היצרנים לפקח על ההזמנות לחומרי גלם העלולים לשמש לייצור נגיפים מדבקים.
מערכת פיקוח עולמית חייבת להיות עולמית באמת. סיכוני החשיפה לרוב גבוהים יותר במדינות העניות מאשר במדינות העשירות, ומערכות פיקוח טובות תמיד אפשרו תגובה מהירה יותר. גישה שווה למדע ולרפואה היא זכות אדם בסיסית. מאחר שהמחלות המדבקות אינן מכירות בגבולות, מניעתן הגלובלית היא גם אינטרס של כל מדינה בפני עצמה. ליפקין מסכם: אסור להיתקע בחקירת מקורות הקורונה; חייבים לחשוב על הדרכים למנוע את המגיפה הבאה.

תאריך:  01/05/23   |   עודכן:  01/05/23
+משרד הבריאות מאשר שימוש בחיסונים הביוולנטיים נגד הקורונה
14:57 01/05/23  |  עידן יוסף

משרד הבריאות מעדכן כי לאחר שבתאריך 18.4.23 אישרה סוכנות התרופות והמזון האמריקנית (FDA) שימוש בחיסונים הביוולנטיים נגד נגיף הקורונה החדש הן כמנות הסדרה הבסיסית והן כמנות דחף בכל קבוצות הגיל, הנחה משרד הבריאות כי יש להשתמש בחיסונים הביוולנטיים מתוצרת מודרנה ומתוצרת פייזר.
עוד נמסר כי יש להשתמש בחיסונים הביוולנטיים של שתי החברות גם כמנות הבסיס מגיל חמש שנים ומעלה. בפעוטות בני 6 חודשים עד 4 שנים (כולל) יש להמשיך בשלב זה לחסן בחיסונים המונוולנטיים מתוצרת פייזר, בהתאם לתדריך החיסונים.


מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מניעת המגיפה הבאה חשובה יותר מאיתור מקור הקורונה
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות מגיפת הקורונה
מירב ארד
המחלקה פעלה במרכז הרפואי הרצוג ברציפות מתחילת הגל השני ועד היום    במהלך המגיפה טופלו בה כ-2,000 חולי קורונה. מרביתם הגיעו במצב קשה, או עם מחלות רקע משמעותיו
איתמר לוין
אנגלמן: המכון התיימר לייצר חיסון וטיפול נגד הנגיף - למרות העדר יכולות    ההנהלה התעלמה מהצעה טובה יותר לפיתוח החיסון ומהכישלון בחו"ל של הטכניקה בה בחרה
איתמר לוין, יצחק דנון
תובעת את חברת הביטוח מגדל ואת קבוצת הביטוח האמריקנית FM על ההפסדים בממילא, מצודת דוד ובית אסיה    החברות: הפיצוי מוגבל ל-2 מיליון ליש"ט
איתמר לוין
הקורונה והמלחמה באוקראינה החמירו מאוד את המגמות ששררו ממילא, וההשלכות על עתידה של המדינה יהיו קשות - מנתח אקונומיסט
מירב ארד
החוקרים השוו את שיעור ההפלות הספונטניות במהלך תקופת הקורונה לשיעור ההפלות הצפוי לתקופה זו אילו לא הייתה מתרחשת מגפת הקורונה, נמצאה עלייה מזערית בשיעור ההפלות הספונטניות, אך עלייה זו אינה מובהקת סטטיסטית
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il