באחרונה חודשה ביתר שאת הפעילות נגד ישראל מגבול לבנון. מדובר בשני אירועים חריגים. הראשון היה ב-13 במרס: פיגוע בצומת מגידו במתווה של מטען צד (כלימגור), שבוצע על-ידי מחבל פלשתיני שחדר לישראל מגבול לבנון, וגרם לפציעה קשה של אזרח ישראלי. המחבל אותר ונהרג בדרכו חזרה ללבנון כשעל גופו חגורת נפץ. את האחריות לפיגוע נטל ארגון פלשתיני המכנה עצמו "כוחות הגליל – הזאבים הבודדים". מהמידע שפורסם עולה בבירור, כי חיזבאללה הוא שעמד מאחורי הפעולה, למרות שנמנע מנטילת אחריות.
בנאום שנשא ב-22 במרס התחמק חסן נסראללה מלהתייחס מפורשות למעורבות בפיגוע וטען שחיזבאללה לא חייב להתייחס לפרטי האירוע, שגרם להפתעה מוחלטת בישראל. לדבריו, שתיקתו של חיזבאללה היא חלק מניהול המערכה, והיא משקפת חוכמה ומבלבלת את האויב.
מוערך, כי הפיגוע בוצע בהשראתה של אירן, המתוסכלת מכשלונותיה לפגוע באינטרסים ישראלים בסוריה ובחו"ל בתגובה לפעולות נגדה המיוחסות לישראל. תקיפות היעדים של אירן וחיזבאללה בסוריה, שגרמו למותם של שני יועצים אירנים ולפגיעה בתשתית צבאית של חיזבאללה (בסוף מרס ובראשית אפריל), המיוחסות לישראל, היו תגובה לאירוע זה.
האירוע החמור והחריג השני היה שיגור מטח הרקטות לישראל ב-6 באפריל מדרום לבנון במסגרת המאמץ הפלשתיני הרב-חזיתי (ירושלים, רצועת עזה ולבנון), בעקבות התנגשויות בין מאמינים מוסלמים לכוחות הביטחון הישראלים בהר-הבית במהלך חודש רמדאן. המטח, שנורה על-ידי גורמי חמאס מלבנון, כלל 34 רקטות (25 יורטו וחמש נפלו בשטח ישראל), היקף שלא נודע דוגמתו מאז מלחמת לבנון השנייה (2006). צה"ל וגורמי המודיעין בישראל קבעו, כי האחראי לירי הוא חמאס.
גורמי חיזבאללה מצידם הכחישו כל אחריות לאירוע, אך בה בעת הביעו תמיכה מוחלטת במאבק הפלשתיני. למרות שאין עדות למעורבות ישירה של חיזבאללה, ניתן להעריך בסבירות גבוהה, כי הסכמה עקרונית לכך ניתנה בפעולות התיאום האסטרטגיות בין בכירי חיזבאללה לבכירי החמאס, גם אם לא היה תיאום ואישור קונקרטי של חיזבאללה לשיגור. זאת, נוכח אחיזת חיזבאללה במרחב דרום לבנון, שבראיית הארגון מחייבת תיאום עימו מצד הארגונים הפלשתינים הפועלים מלבנון נגד ישראל ואשר פעילותם עלולה לסבך אותו בעימות עימה.
עדות לקשרים ההדוקים והתיאום השוטף בין רכיבי "ציר ההתנגדות" סיפקו ביקורו של מפקד משמרות המהפכה, איסמעיל קאאני, בביירות בסמיכות לירי הרקטות; נוכחותם של אסמעיל הניה (ראש החמאס) וזיאד נח'לה (ראש הגיהאד האיסלאמי) בלבנון; ומפגש שנערך ב-9 באפריל ושפורסם בין נסראללה לבין משלחת חמאס בראשות הניה שביקרה בלבנון. בהודעת חיזבאללה בעקבות המפגש נמסר, כי נדונו התפתחויות באזור ובהר-הבית, במוכנות "ציר ההתנגדות" ובשיתוף הפעולה בין רכיביו.
מנגד, הגורמים הרשמיים בלבנון ובראשם ראש הממשלה, נג'יב מיקאתי, מיהרו לגנות את הירי ומקרב הציבור הנוצרי בלבנון עלתה ביקורת על אודות השימוש בשטח לבנון בשירות אינטרסים זרים. ישראל מצידה התייחסה לאירוע כמהלך פלשתיני ובתגובתה הישירה לירי הסתפקה, לצד ירי ארטילרי, בתקיפה מוגבלת מהאוויר באזור שיגור הרקטות במרחב ראשדיה (ב-7 באפריל).
