הוויכוח הממושך ביותר לגבי הבעלות נוגע לשטחי קרקע ענקיים שנטלו מלכים בימי הביניים ואשר עברו בירושה לאורך מאות שנים. כאשר היה הנסיך מוולס, קיבל צ'רלס תשלום שנתי מהדוכסות של קורנוול, אותה הקים אדוארד השלישי בשנת 1337 לצורך מימון בנו. כיום היא כוללת 500,000 דונם ב-20 מחוזות בדרום אנגליה-וולס, וצ'רלס סייע להפוך אותה לאימפריית נדל"ן בשווי מיליארד ליש"ט, הכוללת קרקעות חקלאיות, יערות, מגרש קריקט בלונדון, משרדים, דירות נופש ומיזמי מגורים. מי שעבדו עם צ'רלס מתארים אותו כבעלים מעורב, אשר שכר מנהלים חכמים והתקשר אליהם בכל שעה. "לפעמים זה היה בנושאים טריוויאליים, לפעמים זה היה בנושאים חשובים, לפעמים סתם כי רצה לשמוע דעות ורעיונות", אומר מנהל לשעבר בדוכסות. הכנסותיו מן הדוכסות הגיעו בשנים האחרונות ל-20 מיליון ליש"ט בשנה והוא התנדב לשלם מס עליהן, אם כי הדוכסות עצמה פטורה ממיסים. עם מותה של אליזבת עברה קורנוול לנסיך ויליאם, בעוד דוכסות לנקסטר עברה לצ'רלס. זוהי הרחבה של הקרקע שתפס הנרי השני ב-1265, וכוללת 180,000 דונם באנגליה ובוולס. יש בה חוות, טירות, מכרות, משרדים, מלונות, מסלולי גולף ונכסי יוקרה בלונדון. ההכנסה של אליזבת ממנה הגיעה ל-20 מיליון ליש"ט בשנה. למשפחה יש הכנסות רק מאחוזת הכתר – עוד אוסף של קרקעות, אשר מקורו בנורמן הכובש במאה ה-11. תיק הנכסים הנוכחי שלה, בשווי של 15.6 מיליארד ליש"ט, כולל את ריג'נט סטריט היוקרתי בלונדון, מצודת וינדזור, קניונים, את רוב קו החוף ועוד. אחוזה זו מנוהלת בידי הממשלה וההכנסות ממנה מועברות למשרד האוצר, פחות אחוז קבוע המועבר למשפחת המלוכה – עם סכום מינימום המשולם אפילו אם הרווחים יורדים. משפחת המלוכה טוענת שהיא נותנת תמורה טובה לכסף: מענק הריבון הסתכם אשתקד ב-86.3 מיליון ליש"ט בלבד – 1.29 ליש"ט לכל אדם בבריטניה. אבל, מדגיש הפוסט, הרבה נשאר מחוץ לחישוב הזה: הפטורים ממס, החיים חינם בארמונות המפוארים ביותר בעולם, גישה לתכשיטי הכתר ול-600 יצירות של ליאונרדו דה-וינצ'י. ומעל הכל: רבים סבורים שאין לה זכות להרוויח מרכוש ציבורי על בסיס מנהגים עתיקים. אליזבת קיבלה סובלנות רבה ביחס לענייניה הכספיים ונהנתה ממוניטין של חיסכון, גם כאשר הובילה עלייה בהוצאות. היא גם נאלצה לוותר: הממשלה סירבה לממן תיקונים או החלפה של היאכטה המלכותית. לאחר המחלוקת על שיקום וינדזור מהדליקה של 1992, התנדבה אליזבת לשלם מס הכנסה ופתחה חלקית את ארמון בקינגהאם למבקרים. הלחץ על צ'רלס עשוי להיות כבד יותר והציבור עשוי להיות פחות סלחני, צופה הפוסט. בחינה ממשלתית של מימון המלוכה נדחה עד אחרי ההכתרה, אך חבר פרלמנט אמר לעיתון, כי צ'רלס ער לדיונים המתקיימים בדרגים הגבוהים ביותר על דרכים לקצץ את התקציב בכלל. פקידים בארמון מספרים על צניעותו של צ'רלס, אך קשה לו יותר מאשר לאמו לזכות באהדה. הוא אוהב מכוניות יוקרה; בביקוריו אצל חברים, הוא מביא עימו את מיטתו, מושב אסלה וציורי נוף סקוטיים.

צוותו של צ'רלס טען ב-2010, כי הוא קיצץ במחצית את העלות הציבורית של אירועים, בכך שעבר מסעודות להרמת כוסית וחסך בהוצאות הנסיעות. מזכירו האישי באותה עת, מייקל פיט, אמר לתקשורת: "אנחנו פוקחים עין כל הזמן על האקלים הכלכלי. אנחנו חיים בעולם האמיתי, בדרך כלל". אבל שנה לאחר מכן הוצאות אלו שבו ועלו. הוא גם לא חשף כמה שילם על החתונה הנוצצת של ויליאם וקייט, שעלתה 6 מיליון ליש"ט. במשך שנים נטען כעובדה שאינה צריכה הוכחה, שצ'רלס יצמצם את מספר בני המלוכה הנהנים מתקציב ציבורי. ראש הממשלה לשעבר, גורדון בראון, אמר לאחר מותה של המלכה, כי צ'רלס כבר הוכיח שזה מה שיעשה ויהפוך את המלוכה הבריטית לדומה יותר לזו הסקנדינבית. אולם, טוען הפוסט, אין סימן ממשי לכך שהמשפחה הנוהגת להתנייע ברולס-רויס, אסטון-מרטין ומסוקים, עומדת להידמות לבני המלוכה הרוכבים על אופניים. שני פקידי ממשלה אמרו לפוסט, כי צ'רלס עובד על הפחתת ההישענות של בית המלוכה על משלם המיסים ולמצוא דרכים חדשות לממן את הוצאותיו הרשמיות. בין היתר יורחב חלון הזמן לביקורים בארמון בקינגהאם ותורחב הגישה לארמונות אחרים ובהם בלמורל (בו נפטרה אליזבת). במקביל יוצאים למכירה עוד פריטי בית המלוכה, ולצ'רלס יש היסטוריה של יצירת מותגים: המזון האורגני של הדוכסות גייס מיליוני ליש"ט לצדקה. נורמן בייקר, שר הפנים לשעבר הכותב על השימוש המלכותי בכספי ציבור, אומר כי אם צ'רלס רוצה לבצע קיצוצים משמעותיים – עליו לחתוך את הכנסותיו-שלו מהאחוזות המלכותיות ומן הממשלה. ברוח זו, כאשר אחוזת הכתר הודיעה בינואר השנה על עסקות להקמת טורבינות רוח שיכניסו לה מיליארד ליש"ט בשנה, אמר צ'רלס שיש להשתמש בכסף "לטובת הכלל". הוא גם ביקש מהממשלה להפחית משמעותית את הסכום שהוא מקבל דרך מענק הריבון, אך הבקשה נתפסה כמהלך של יחסי ציבור, שכן הסכום אמור ממילא לרדת בעוד ארבע שנים, לאחר סיום השיפוצים בארמון בקינגהאם. זאת ועוד: העלייה הצפויה בהכנסות עשויה להוביל לכך שהסכום בפועל לא יירד. מולי סקוט-קאטו, פרופסור לכלכלה ופוליטיקאית במפלגת הירוקים, אומרת כי התפיסה לפיה למונרך יש זכויות בעלות היא מיושנת ואבסורדית; "לזכותו של צ'רלס יש לומר, שהוא בערך מסכים עם זה". בסופו של יום – מוסיפה ליז סוויל-רוברטס, חברת פרלמנט מהמפלגה הלאומית הסקוטית – הציבור רוצה הוגנות ושוויון. "אנשים מצויים במצוקה, ואז הם שומעים על מיליונים לבית המלוכה".