בעקבות המשבר שמעוררות רפורמות החקיקה, חברות הייטק שונות הודיעו שיעבירו את הפעילות הכלכלית שלהן לחו"ל. ישנן חברות שהודיעו על כך בפומבי (דוגמת פאפיה גלובל, WIZ) ויש רבות נוספות שביצעו את המהלך מבלי לפרסם אותו. עד כה הועברו על-פי ההערכה מיליארדי דולרים מבנקים ישראלים לזרים ובנק ישראל כבר הביע חשש מהמצב והחל בנקיטת פעולות על-מנת לעקוב ולנסות למנוע את העברת הכספים לחו"ל. נכון, המשבר אינו קרוב לסיום וההשפעה על הכלכלה בישראל כבר מורגשת בשטח, אך יש לדעת שלמהלך כמו זה של חברות ההייטק הבוחרות להעביר את כספן לחו"ל, נודעת חשיבות מיסוי רבה, המכונה במונחים שונים, שעיקרם הוא מס על ההגירה, כן יש מס כזה. סעיף 101א לפקודת מס הכנסה קובע שיחיד (או חברה) ישראלים המשנים את מקום התושבות מישראל לחו"ל, מהגרים, רואים אותם כמי שיום קודם ליום ההגירה מכרו את כל נכסיהם. על מכירה רעיונית זו עליהם לשלם מס רווחי הון החל על הרווח הרעיוני ממנה. מס זה אינו המצאה ישראלית והוא קיים במדינות רבות, ויש בו היגיון רב. מס על רווחי הון אינו מוטל בדרך כלל על עליית ערכם של נכסים אלא רק בעת המימוש שלהם, כללי מס העזיבה הם חריג לכך. אלמלא מס העזיבה, ישראלי המחזיק חברה זרה בעלת ערך רב והוא מעוניין למכור אותה מבלי לשלם מס, כל שעליו לעשות הוא להגר למדינה שאינה מטילה מס על רווחי הון או שמס זה בתחומה הינו מזערי, ורק לאחר ההגירה הוא ימכור את החברה. בנסיבות אלו הוא לא ישלם מס ישראלי, כי הוא אינו תושב ישראל יותר, והוא צפוי שלא לשלם מס גם למדינה אליה היגר. באשר לרווח ממכירת נכסים המצויים בישראל חל בכל מקרה מיסוי ישראלי, ללא חשיבות למדינת התושבות של המוכר. לכן מס העזיבה רלוונטי בעיקר לנכסים המצויים מחוץ לישראל. בחוק קיימת אופציה, די מורכבת, המאפשרת לשלם את המס רק בעת המכירה בפועל. לטעמי זו הטבה לא מוצדקת ומיותרת המוענקת למי שבחר להגר מהמדינה. תכנון המס שתיארנו, תחת קיומו של מס זה, מציב סכנות מיסוי לא מעטות. הרי גם למדינה אליה היגר האיש יש חוקי מס משלה, ויכול שהיא מטילה אומנם מס רווחי הון מתון, אולם הוא עלול להיות מוטל גם על חלק הרווח שצמח בתקופה בה האיש שהה בישראל, ושולם עליו מס עזיבה. היה והוא ירצה לשוב לארץ, כי אז מדינת התושבות החדשה גם היא תטיל עליו מס עזיבה. אם הוא ימכור את אותה החברה במחיר נמוך כי אז רוב מס העזיבה ששולם בישראל ובמדינת התושבות החדשה, שולם לבטלה. היה והוא ימכור את החברה במחיר גבוה, הוא לא יוכל תמיד לקבל זיכוי על מס העזיבה ששולם בחו"ל, כי יש כלל באמנות המס על פיו למדינת התושבות או למדינה בה מצוי הנכס הנמכר יש קדימות למיסוי, ולכן לא תמיד קיימת הזכות לקבל זיכוי מס ששולם בחו"ל על רווח זה. אמנות המס אמורות לפתור תוצאות אלו של כפל מיסוי, אולם רוב האמנות אינן כוללות כללים ברורים בעניין מס העזיבה. לכן מצב זה מותיר את החקיקה ואמנות המס, מלאות חורים כמו בגבינה שוויצרית. כל שנותר הוא להיוועץ לפני ביצוע מהלך זה ובעיקר: אולי עדיף להישאר במולדת, אחרי הכל ישראל נמצאת במקום הרביעי בעולם במדד האושר.