איש אינו אוהב את מפגשי הליגה הערבית – למעט בשאר אסד. סוריה הושעתה מן הארגון בשנת 2011 בשל הדיכוי הברברי של התקוממות מתנגדי המשטר, אך השבוע הוחזרה אליו ואסד הוזמן לפגישת הפסגה שתתקיים בסעודיה בשבוע הבא. מבחינת אסד, זהו צעד נוסף למימוש תקוותו להתקבל מחדש גם במערב – מסביר אקונומיסט.
אסד טרם עשה דבר שיצדיק את קבלתו מחדש: לא ויתורים לקראת רפורמות פוליטיות, לא נטילת אחריות על פשעי המלחמה, לא השבת חלק מ-6 מיליון הפליטים. הוא עומד בראש משטר של גנבים, המציף בסמים את מדינות המפרץ ועומד בקשר קרוב עם אירן, הארכי-אויב של חלק ממדינות ערב. העוני במדינה רחב במיוחד. אבל גם רודן צמא דם יכול למצוא נתיב למחילה דיפלומטית – אם הוא גורם מספיק בעיות לאחרים.
לקח נוסף הוא, שרודנים המחזרים אחרי תמיכתה של רוסיה צפויים להתאכזב. אסד זקוק לעולם הערבי – ובמיוחד למדינות המפרץ העשירות – משום שרוסיה אינה יכולה לשקם את ארצו החרבה. עוד יותר טוב מבחינתו יהיה אם יוכל לפנות למערב, שהטיל על סוריה עיצומים המונעים את שיקומה. חזרה מלאה למשפחת העמים אינה סבירה, אבל עצם הדיבור עליה מציפה שאלה רבת חשיבות: האם יש להמשיך בעיצומים שאינם משיגים את מטרתם, למרות שהם פוגעים באזרחים?
אסד מעולם לא היה מצורע מוחלט במזרח התיכון, מציין אקונומיסט. אלג'יריה לא ניתקה את הקשרים עם סוריה; מצרים עשתה זאת לתקופה קצרה, עד להפיכה הצבאית ב-2013. ועדיין, רוב העשור הקודם עבר עליו בבדידות: ביקורו באיחוד האמירויות אשתקד היה הראשון במדינה ערבית לאחר 11 שנים. רעידת האדמה העזה בפברואר השנה סיפקה למנהיגים ערבים רבים את התירוץ להתקרבות מחודשת לאסד.
קיימות מספר סיבות לכך שמדינות ערב שואפות לנורמליזציה עם סוריה. האחת היא רוח רחבה יותר של פיוס. סעודיה ואירן חידשו את היחסים הדיפלומטיים. טורקיה ומצרים מנסות לסיים עשור של קרירות. מדינות המפרץ הפסיקו את החרם על קטר. אויבים משכבר הימים מעמידים פנים שהם ידידים.
כאשר עסקינן בסוריה, מדובר בשאיפות ממשיות יותר. שכנותיה מקוות להיפטר ממיליוני הפליטים. בלבנון, מדינה בת 5 מיליון תושבים, יש 2 מיליון פליטים הנתפסים כגורם משמעותי בקריסתה הכלכלית. בטורקיה השתנה לרעה מצב הרוח כלפי הפליטים; מועמד האופוזיציה לנשיאות, כמאל קיליצ'דרגולו, הבטיח לסלק אותם בתוך שנתיים אם ייבחר.
אחרים רוצים להדק את הקשרים עם אסד כדי להרחיקו מאירן. לאחר שהסתייע עליה במידה רבה בהבטחת שרידותו, סוריה היא כיום בסיס של משמרות המהפכה, חיזבאללה וארגונים נוספים הקשורים לאירן. פעילותם מטרידה מדינות אחרות ובהן סעודיה וירדן. אבל איש מבין אלו לא צריך לטפח יותר מדי תקוות. חלק מן הפליטים התבססו בארצות מגוריהם, אחרים לא יחזרו כל עוד לא יבוצעו רפורמות פוליטיות והשיקום יתקדם. אסד לא יסלק את האירנים שהצילו אותו.
