בן כספית כותב לרוב באתר מעריב ובאתר וואלה. הוא יורה מספר מאמרים בשבוע, המרבית המכריעה של המאמרים יורקים אש ורפש על ראש הממשלה. לפני מספר שנים כתב/העליל בן כספית דבר פגיעה בראש הממשלה, ראש הממשלה תבע על-פי חוק איסור לשון הרע והיום פרסם אתר וואלה כי הגיעו לפשרה.

העדר גילוי נאות

כאשר אתר וואלה כותב על העשירון העליון של הכותבים בו, בייחוד על תביעות דיבה נגדם, ואינו מזכיר באותיות קידוש לבנה כי מדובר באחד מבכירי הכתבים באתר, אני הייתי חושש שיש בכך משום חשש על מעבר על סעיף 15 ד בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות לפחות - "כל פרסום באמצעי תקשורת העוסק בנושאים הנוגעים לאמצעי התקשורת עצמו, לבעליו או לאינטרסים אחרים של אמצעי התקשורת, ילווה בגילוי נאות של הנושאים והאינטרסים הרלוונטיים לפרסום".

אתר ואללה נותן הנחות לעיתונאי הבית בן כספית

ומדוע נדרש גילוי נאות? על-מנת לעורר בעיני הקוראים את החשש שהכתיבה מוטית. והאם הכתיבה מוטית? ודאי שהכתיבה מוטית! כי בכותרת המשנה כתוב שבהבהרתו יכתוב כספית שהדברים היו "יכולים להיות מוצגים אחרת" ואילו בגוף הכתבה באותיות הקטנות כתוב שבן כספית יכתוב בהבהרתו בין היתר "אני חוזר בי מהתיאור בפרסום ביחס 'למצב שנוצר'. הדברים היו צריכים להיות מוצגים אחרת". יחי ההבדל הקטן. בנוסף כתוב בגוף הכתבה "כספית יפרסם הבהרה לגבי הטור שבעקבותיו נתבע, ואילו נתניהו לא ישלם לכספית". וממתי משלם התובע לנתבע כסף (למעט אם נפסקים לנתבע הוצאות בהליך, אשר במקרה שלנו לא התחיל וגם לא יתקיים עקב הפשרה)? תביעת הדיבה היא של נתניהו נגד כספית, ואם נפסק בהסכמה שלא ישולם כסף, הרי שנפסק שכספית לא ישלם לנתניהו (במקרים רבים התנצלויות מוסכמות מלוות בפיצוי הקטן יותר מהפיצוי שהיה נפסק אילו התביעה הייתה נדונה ומתקבלת). הרבה יותר נוח להציג (או עקב בורות או עקב זדון) שהפרשה הסתיימה באורח מאוזן, א יתנצל בפני ב' וב' לא ישלם כסף לא', בעוד שאין הדבר כך.

עיתונות נמוכה

בין אם מדובר בשגגה עקב ניגוד העניינים המשפיע אפילו על שופטים ודאי שמשפיע על מערכת וואלה, על אחת כמה וכמה כאשר היא מתעלמת ממנו, ובין אם מדובר בזדון, היינו דיווח מופרך על-מנת להגן על שמו של עיתונאי בכיר באתר, ניתן ודאי להסיק שרמת העיתונות בישראל ירדה מתחת לכל סף מתקבל על הדעת, הפיקוח האתי של מועצת העיתונות הוא מתחת לכל ביקורת, ואם הייתה בעבר איזו שהיא תועלת בעיתונות הכתובה, הרי שהיום אי-אפשר אפילו לעטוף עם העיתונות דגים מלוחים.