בשנת 1951 הצטרף לקול ישראל אחיה של ראומה משה חובב, והשניים היו בין הקולות הראשונים של קול ישראל. במשך 20 שנה הייתה ראומה קריינית חדשות, קריינית רצף וכן הקריאה פרקי ספרות. בשנת 1968 עברה ראומה עם משפחתה מירושלים להתגורר בתל אביב, והייתה הממונה על מדור הקריינים. כמו-כן ערכה את פינת הלשון בתוכנית לעקרת הבית שהגישה רבקה מיכאלי וכמו-כן משדרים לנוער ומשדרים ספרותיים, ובהם המדור "ספר חדש" ו"רגע של שיר". במשך שנים ערכה את משדרי האוניברסיטה הפתוחה. לאורך תקופת עבודתה בקול ישראל עסקה בהדרכת קריינים. ראומה עבדה בקול ישראל כ-40 שנה. בשנת 1988 פרשה לגמלאות אך המשיכה בעבודה חלקית כקריינית חדשות. בשנת 1990, בשנת ה-42 למדינת ישראל הדליקה אלדר משואה בטקס יום העצמאות לכבוד מורשת הלשון העברית. לאחר פרישתה לגמלאות הקליטה אלדר בהתנדבות עשרות ספרים לטובת אוכלוסיית העיוורים.

"'מוסד' בדורה, וסמל לטוב מקצועי ואנושי"

השדרנית והקריינית עדנה פאר מספרת כי ראומה אלדר הייתה החונכת שלה בקול ישראל. היא הייתה "מוסד" בדורה, וסמל לטוב מקצועי ואנושי. בדף הפייסבוק כותבת פאר: "איתרע מזלי וראומה שהייתה קריינית מחוננת ואישה יוצאת דופן, קלטה אותי לעבודה בקול ישראל. היא הייתה החונכת שלי והייתה לי משך שנים חברה מבוגרת, אחות בכירה ותומכת. ראומה הייתה לי כתובת בימי שמחה, אשת סוד, וכתף בימים קשים. אני זוכרת את יומי הראשון כקריינית בקול ישראל בירושלים (1.1.1965). 10 בבוקר נכנסתי מהססת לחדר הקריינים בחצר ב"הלני" בירושלים. היא עמדה שם בפתח. יפה ומיוחדת, מרשימה... חיוך חם, ועיניים שחורות בוערות: "חיכיתי לך, אני אהיה החונכת שלך", אמרה בדיקציה מושלמת וב"חית גרונית". ראומה הייתה "הרדיו של אז" ונשמעה בחיים בדיוק כמו ברדיו... לא קמו לה מחקים ומתחרים. ...תמיד אוהב אותה ואתגעגע אליה.

משה שרת: "ממני את מקבלת ציון 100"

יעקב אחימאיר חתן פרס ישראל לתקשורת מספר על ראומה אלדר: "הייתי בראשית דרכי בחדר החדשות של קול ישראל. עורך חדשות, אשר ידיעות שניסח שודרו במהדורת החדשות. הקריינים היו אחות ואח: משה חובב וראומה אלדר זכרם לברכה. באותן שנים רחוקות, כאשר "ביליתי" בחדר החדשות, ממש לא האמנתי והתמלאתי התרגשות שידיעות שנוסחו על-ידי, שודרו מפי שניים אלה, שהיו נושאים להערצה, ואני הקטן, בראשית דרכו, "מכניס מלים לפיותיהם"... ראומה תמיד הייתה חביבה, צנועה ומאירת פנים, היגוי מילותיה - גם שלא למיקרופון - היה מדויק להפליא. אז הקפידו על היגוי מושלם, בנוסח "ספרדי", תוך הבלטת האותיות ר' ו-ע'. ראומה, ע"ה, מאושיות תרבות השידור בארץ. איש הרדיו דן כנר סיפר בדף הפייסבוק על ראומה אלדר: "היו ימים שבהם משה שרת, שאז היה ראש הממשלה ושר החוץ, נהג לטלפן לאולפני קול ישראל ולהעיר או לתקן את העברית שבפי הקריינים. יום אחד, הופתעה ראומה כשאמרו לה שמשה שרת היה כאן והשאיר בעבורה פתק. היא פתחה את הפתק והיה כתוב בו: "ממני את מקבלת ציון מאה - משה שרת". דן כנר מספר עוד: "כשחגגו 50 שנים לשידור העברי הראשון בשנת 1986, ניהלתי את הביצוע בקול ישראל, והייתה לי התרגשות עצומה להזמין אותה כחלק מהחגיגות לשוב אל המיקרופון ולקרוא שוב מהדורות חדשות אחדות".

"יקית מתימן"

יואל רפל איש קול ישראל בעברו כתב בדף הפייסבוק לאחר מותה של ראומה אלדר: "הכרתי את ראומה לפני יותר מ-50 שנה. תענוג היה לשמוע אותה בדיבור היומיומי כבשעה שהתיישבה מאחורי המיקרופון. עברית מדויקת, שפה נקייה ועשירה, היגוי מעולה ודייקנות, היא הייתה ׳הייקית מתימן׳. ראומה הייתה דייקנית עד לפרטי הפרטים, בחדשות שבשידור חי ובתוכניות שהוקלטו באולפן. לפעמים זה הרגיז אך לא יכולת שלא להשתאות מעמידתה התמידית על הדיוק המלא בשפה העברית. יש להצטער שהמורשת של ראומה ואחיה משה חובב נשכחה ורק מעטים עדיין שומרים לה אמונים". ראומה אלדר נישאה לד"ר דוד אלדר שהיה מנהל המכללה האקדמית בווינגייט שבמכון וינגייט ולהם נולדו שלושה ילדים. אחד מילדיה הוא ד"ר איתן אלדר. ראומה הייתה דודתם של העיתונאי והבשלן גיל חובב ושל הזמרת דפנה ארמוני. בשנותיה האחרונות חלה הידרדרות במצבה הבריאותי עקב מחלת אלצהיימר בה לקתה. היא הובאה לקבורה בבית העלמין של מושב אודים.