התמונה הייתה גלויה לכל: בשאר אסד נוחת בעיר ג'דה שבסעודיה, מתקבל בידי בכירי הממלכה בראשותו של הנסיך מוחמד בן-סלמאן, ניצב בחברת עמיתיו מנהיגי מדינות ערב המקבלים אותו בחזרה לשורותיהם (19.5.23). עשור לאחר שהוא החל לטבוח בבני עמו וראשי מדינות המפרץ שאפו להדיחו, טיהורו הושלם – קובע וושינגטון פוסט. המעצמות האיזוריות פנו לעניינים אחרים. במקום להטיל עליו את האחריות על פשעיו, הוא התקבל בזרועות פתוחות.
אסד ניצל את הופעתו בג'דה כדי להציג את עצמו כעמוד תווך של יציבות באזור מעורער. "חשוב להשאיר את ענייניה הפנימיים של מדינה לתושביה, שיכולים לנהל אותם בצורה הטובה ביותר", אמר לעמיתיו תוך חזרה על הפזמון העתיק של רודנים. הניהול הזה הוביל למאות אלפי מתים, רבבות שנעלמו בבתי הכלא ומיליונים שנעקרו מבתיהם ומארצם, והמדינה כולה תלויה בסיוע חיצוני. אבל רעידת האדמה בחודש פברואר העניקה לאסד הזדמנות להדק את יחסיו עם שכניו שגילו אהדה לקורבנות.
במקביל, אסד ממשיך להנחית מהלומות אידיאולוגיות. הוא תוקף את טורקיה, ששלוחיה נמצאים בין המרים שבמתנגדיו, ומזהיר מפני "סכנות התרחבותה של החשיבה העות'מאנית" – בפזילה ברורה לסולידריות פאן-ערבית ואנטי-איסלמיסטית. רטוריקה כזו מצויה במידה מסוימת גם באמתחתם של כמה מעמיתיו של אסד בליגה הערבית, ואסד התקרב לאחרונה למצרים ותוניסיה שמנהיגיהן הסמכותניים מנהלים גם הם מאבק נגד האיסלאמיסטים.
מבחינת המארחים הסעודים, חזרתו של אסד לזירה היא חלק מניסיון רחב יותר להקל את המתחים במזרח התיכון לאחר שנים של קיטוב גיאופוליטי, מלחמות הרסניות ומחאות חברתיות. מוחמד הביע את התקווה שחזרתו של אסד לליגה הערבית "תוביל לסיומו של משבר זה".
במקום זאת, הנוכחים קיבלו תזכורת שהמשברים נמשכים: ולדימיר זלנסקי השתתף בפסגה בדרכו למפגש 7G ביפן, וקרא למנהיגי ערב "להסתכל בצורה הוגנת" על המלחמה בארצו ופשעיה של רוסיה. "למרבה הצער יש בעולם, כולל ביניכם, מי שעוצמים עין אל מול סיפוחים בלתי חוקיים". החדר היה מלא בבני בריתה של מוסקבה ובראשם אסד, מציין הפוסט.
המלחמה באוקראינה הפנתה את תשומת הלב במזרח התיכון לצורך ביותר יציבות בעידן של חוסר ודאות. סעודיה משפרת את יחסיה עם אירן ומחפשת מוצא מן המלחמה בתימן, תוך מתן עדיפות לתוכניות הפיתוח השאפתניות שלה. ריאד לא פתחה את הליך הנורמליזציה עם אסד, אך בהחלט מאיצה אותו. הכל הוא חלק ממסקנתה לפיה סדר היום הפנימי שלה מחייב הפחתת מתחים בכל הזירות האחרות והתמקדות בענייניה שלה. אבל חזרתו של אסד עלולה לרדוף את ריאד: הוא לא השתנה, משטרו בלתי יציב ותלוי בתמיכתן של מוסקבה וטהרן, ומיליוני סורים רואים אותו כאדם האכזרי ביותר בתולדותיהם.
"האמריקנים מנותקים"
דיפלומטים מערביים ואמריקניים מביטים בחשש על טיהורו של המשטר הסורי. כאשר ירדן, אלג'יריה ואיחוד האמירויות קוראות להקל בעיצומים על סוריה, מחוקקים אמריקניים מבקשים להחמיר אותם. "האמריקנים מנותקים", הגיב מקור המקורב לאחת מממשלות המפרץ. "אנחנו חיים באיזור, אנחנו מנסים לפתור את הבעיות שלנו ככל יכולתנו בעזרת הכלים המצויים בידינו".
השינוי גם משקף את ירידת המעורבות האמריקנית באיזור, מציין הפוסט, כאשר תשומת ליבה של וושינגטון ממוקדמת באתגרים אחרים. ייתכן שממשל ביידן הגיע למסקנה, שאם המזרח התיכון נע ממילא לעבר נורמליזציה – הוא ינסה להוציא משהו מן התהליך. ייתכן שמדובר בהחרפת המאבק נגד הסחר הבלתי-חוקי ב"קפטגון", סם אותה מייצאת סוריה ואשר הפך ללהיט במדינות המפרץ.
ייתכן שכדי להישאר בטווח תשומת הלב של האיזור, משטר אסד יבצע כמה ויתורים קטנים בחודשים הבאים – מעריך צ'רלס ליסטר ממכון המזרח התיכון בוושינגטון: קצת מודיעין על תנועות ה"קפטגון", מתן אפשרות כניסה לעובדי סיוע זרים, אולי חנינה קטנה לאסירים. "אבל ויתור משמעותי פשוט איננו בדנ"א של אסד, ולכן תגיע נקודה בה ההשתלבות-מחדש הזאת תגיע למבוי סתום – כאשר רצונו בהשקעות כלכליות ניכרות יתנגש בחומה הדיפלומטית או בעיצומים המערביים". עם זאת, נכון לעכשיו הנורמליזציה עם סוריה צוברת תאוצה. מנהיגי ערב מעריכים נכון, שארה"ב אינה רוצה שטביעות אצבעותיה יהיו על התהליך, אינה רוצה לתמוך בו אבל לא תמנע אותו.
