העיתונאי משה גורלי מסכם את מאמרו הנ"ל בכלכליסט במילים: "...לכן קשה מאוד להאמין לנימוקי ה"דמוקרטיה" ששופעים ממנו [ח"כ שמחה רוטמן]. העמדה השקרית הזו מחלישה עוד יותר את ההגנה על חופש הביטוי שלו. אני לא מאמין לו שהדמוקרטיה היא המשטר המועדף עליו". בקיצור גורלי סבור שאם ח"כ שמחה רוטמן רואה את הדמוקרטיה באופן שונה מגורלי, אזי סתימת פיו של רוטמן איננה בהכרח רעיון רע. ניתן להבין מדבריו של הפרשן שגם הפרופסור מנחם מאוטנר מאוניברסיטת ת"א וגם הפרופסור אוריאל פרוקצ'יה מהאוניברסיטה העברית המתוארים על-ידי גורלי כמומחים למשפט חוקתי, אוחזים באותה דעה. בואו נתחיל בכך שספק אם קיים בכלל משפט חוקתי בישראל, כי חוקה אין לנו. אך במסגרת המשפטיזם הזוחל, קיבלו חוקי היסוד וכל הנגזר מהם את הכינוי "השיטה" (להזכירנו הפיל הלבן, בית ידלין [העבריין] כונה בעבר "בית השיטה" כאשר הכוונה הייתה ל"שיטה" של מפא"י). בקיצור "השיטה" "שיטתנו" "משפט חוקתי" הם שמות נרדפים ל"משפט מנהלי" ו/או "משפט ציבורי". המשפט הציבורי/מנהלי הוא אותו מרכיב במשפט שלנו שאיננו בין אדם לחברו (אזרחי), שאיננו בין המדינה/התביעה הכללית/מ"י לאזרחים/גופים מאוגדים (פלילי) אלא הוא בין האזרח/אזרחים מאוגדים לרשויות השלטון (לסוגיהן) ולגופים דואליים. יסוד מיסודות ה"משפט החוקתי" הם חוקי היסוד, ובראשם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר הוא והפסיקות על פיו (ואפילו לפניו, לדוגמה משפט קול העם) מעגנות גם את חופש הביטוי. ומשה גורלי הנכבד, מעלה על דל מחשבתו את האפשרות של מניעת ביטוי מאדם בישראל, על אחת כמה וכמה חבר כנסת הנהנה מחסינות מהותית על-פי חוק. אם מותר היה לסתום פיות - חובה הייתה לסתום את פיהם של גורלי, הפרופסור מאוטנר והפרופסור פרוקצ'יה וחבריהם תחילה. זוכרים את משפט הקופים? אך לפני 98 שנה עמד לדין אזרח אמריקני על כי לימד את תורת דרווין. תורת דרווין הייתה מנוגדת לעמדת הכנסייה והמסכן נדון לקנס (אשר בוטל מאוחר יותר בערעור). צחוק הגורל הוא שלפני כמה שנים פוטר בישראל המדען הראשי של משרד החינוך, על כי (בין השאר) העז להטיל ספק בתיאוריית דרווין, וזה קרה אחרי שמכל ספסלי האקדמיה קרא קול לשמיים לזרוק אותו מתפקידו. הקהילה המדעית ידועה בחרם שהיא מטילה על גאונים בראשית דרכם אשר קוראים עליה תיגר. חלק ניכר מהמדענים פורצי הדרך הוחרמו ונודו בראשית דרכם על-ידי חבריהם או על-ידי מוחות דתיים מעוותים (גלילאו גלילי אף עמד לדין כמו המסכן ממשפט הקופים (כ-300 שנה לפני כן, נשלח למאסר ורק עקב מחלתו שוחרר למעצר בית במהלכו מת) כי הם ערערו על דרכי החשיבה והניתוח של קודמיהם, אך מומחים למשפט מנהלי? פרשנים? הקוראים לעצמם מומחים למשפט חוקתי? פרשנים למשפט חוקתי? אותם אנשים אשר כבוד האדם בפיהם? חרות האדם בפיהם? האם הם ינהלו משפט קופים נגד הקוראים תיגר על פרשנותם לחוקי היסוד שלנו? נגד אלה המתעתדים לשנותם ומביעים דעה?

חוק יסוד האדם וחירותו מחייב גם את משה גורלי

כפרשן משפטי יודע ודאי משה גורלי שחופש הביטוי מהווה זכות יסוד, ועל-פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו היכולת של כל אדם או כל רשות לשלול את חופש הביטוי מאדם אחר חייבת לעמוד בכל כללי פסקת ההגבלה: 1) שההפרה היא בחוק או מכוח חוק אך בהסמכה מפורשת: אשמח אם הפרשן הנכבד יציג לי מכוח איזה חוק או מכוח איזו הסמכה מפורשת, הוא מעודד או שוקל את סתימת פיו של רוטמן? יתרה מכך, חסינותו המהותית של רוטמן מאפשרת לו לדבר בכל נושא ציבורי ככל שהוא חפץ ובכל מקום ברחבי הארץ למעט מגבלות על-פי 7א לחוק יסוד הכנסת, ואף מגבלות אלה אינן בסמכות גורלי, אלא בסמכות יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כפוף לביקורת שיפוטית של בג"ץ, ואף אם ח"כ חורג מ-7א, ההשפעה היא רק בשלב בחירתו המחודשת בעתיד. 2) שההפרה לתכלית ראויה, הפרשן מציג את התכלית, והתכלית היא בעיני המתבונן אך אין טעם לדון בתכלית כל עוד אין לנו מענה מבוסס ל(1). 3) ואם אינה עולה על הנדרש (להגשמת התכלית) וברור שאף אם תימצא עילה חוקית מפורשת לסתימת פיו של רוטמן באקדמיה או בכל מקום אחר, עילה אשר מתמודדת אפילו עם חסינותו המהותית והעונה על (1), ואפילו אם נעבור את (2), הרי שוודאי שסתימת הפה היא הרבה מעבר לנדרש (להגשמת התכלית) כי ניתן למחות נגד דבריו ללא סתימת פיו, לדוגמה על-ידי הפגנה מחוץ לכינוס, אולי הפגנה בהסכמה, בתוך האולם אך קיומה לפני הכינוס ופיזורה על-מנת למלא את החובה של לאפשר לו לדבר.

האם לילד הזה התפללנו

חרקירי שעושים "מומחים ופרשנים" למשפט ציבורי לחוקי היסוד לא נראה בעיני כאפשרי עד לפני כמה חודשים. גם תקיפה של מוסדות המדינה על-ידי מטוסי חיל-האוויר (באמצעות פרישה יזומה וקבוצתית מאימונים) לא נראתה לי אפשרית, אך מסתבר שהכל אפשרי, הכל אפשרי בדרך לגיהינום. פרשן משפטי הסותם פיות, סותם את הפה לעצמו, פשוט סותם את הפה לעצמו, על-פי הכלל הידוע, הפוסל במומו פוסל, הסותם לעצמו סותם, רק שההבדל הוא, שהפרשנים הנכבדים לא יכולים לסתום לשלטון את הפה, אבל השלטון בוודאות יכול לסתום להם את הפה. ואם זה מה שהם מבקשים בקולי קולות, יש להניח שיהיה בסוף שלטון דווקא מן המחנה הליבראלי, שיספק להם את זה. בואו נזכור שסטאלין, כן יוזף סטאלין, היה סוציאליסט, שאף לשוויון, חלומו היה שכולם יהיו שווים והפך את כולם לשווים לתחת. והוא שסתם פיות, הוא סתם פיות, מיליונים של פיות הוא סתם בחול, אחרי שחייליו השחילו להם כדור בעורף והם נפלו אפיים ארצה אל קברות האחים. פרופסורים, פרשנים היזהרו במחשבות שלכם, אל תשכנעו אותנו שאתם בפועל כלים ריקים, חסרי חוט שדרה, חבורת היפוקרטים אשר את כל אשר השקענו בהם השקענו לשווא. אל תשכנעו אותנו שההשקעה בבחורי הישיבות מועילה יותר מההשקעה בכם. הם לפחות לא סותמים פיות של אחרים, הם ליבראלים, הם מכילים את האחר! (אגב יש לי ביקורת נוקבת על הרפורמה, היא מסוכנת בדרך בה הובאה לכנסת, על-אף שיש בה כמה עקרונות חיוניים. ודאי שההתנשאות של רוטמן ולוין, הייתה כדור ברגל, הם לא למדו פרק אחד מה-MANUAL של אוריאל לין על התהליכים של חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הוא פירט להם בספרו את כל התורה של העברה בכנסת של נושאים שנויים במחלוקת, בהסכמה רחבה ומאוזנת, והם, ברוב טיפשותם לא קראו את החומר או קראו ולא התייחסו, פשוט חבורת טיפשים, אבל גם לטיפשים מותר לדבר! כולל באוניברסיטאות ובעיתונות, יש שם ממילא המוני טיפשים שמדברים ואיש לא סותם את פיהם). עצוב, לא לשם כך עבר עמנו את תלאותיו, לא לשם כך הקרבנו 6 מיליון מעמנו לפני פחות ממאה שנה. הנתעורר?