חדר האוכל הראשון של הקיבוץ שכן בצריף. עם התרחבות המשק והגידול במספר חבריו ותושביו, כתוצאה מקליטת עולים משמעותית הוחלט להקים חדר אוכל חדש וגדול. בין השנים 1936 עד 1939 בנו חברי הקיבוץ חדר אוכל חדש על הגבעה. המבנה תוכנן על-ידי האדריכל הידוע אריה שרון שהיה חניך בית הספר בסגנון הבאוהאוס בגרמניה ולימים חתן פרס ישראל בתחום האדריכלות. המבנה בנוי בסגנון הבינלאומי המכונה לרוב באוהאוס שהיה אחד הסגנונות החשובים באדריכלות ועיצוב במחצית הראשונה של המאה ה-20. הקמת חדר האוכל נעשתה בסיוע תקציב והלוואה של הסוכנות היהודית. התקציב לבנייתו הספיק בקושי לתכנון ולרכישת החומרים, אך לא להוצאות הבנייה. מכיוון שכך, החלו חברי הקיבוץ בבניית הבניין בעצמם. בניית חדר האוכל נמשכה שלוש שנים והוא נחנך בדצמבר 1939. היה זה חדר אוכל מהגדולים ביותר בארץ ישראל באותן שנים. הבניין היה מרשים ורחב ידיים, מוקף גינון מטופח. היו בו מקומות ישיבה ל-400 איש. האולם המרכזי בו היה ללא עמודים. "המלכד את כל חברי הקיבוץ וילדיו בהרמוניה אחת". בצד האולם המרכזי היה חדר עיון שכלל ספרית ספרים, עיתונים ומקלט רדיו. כמו בקיבוצים רבים גם כאן היה בחדר האוכל סליק נשק.

יעל שוהם, בת קיבוץ גבעת השלושה שהוריה יענקל וחייקה ליפשיץ היו ממקימיו, מספרת: "עבורנו בני גבעת השלושה היה חדר האוכל מוקד מרכזי של פעילות חברתית, תרבותית וכמובן גסטרונומית. חדר האוכל היה המקדש של הקיבוץ. כאן עמדנו כל תושבי הקיבוץ להקשיב לרדיו ביום כ"ט בנובמבר על החלטת האו"ם בדבר הקמת מדינה יהודית. כאן פצחו בריקודים עד אור הבוקר. אני זוכרת את הפצצת המבנה במלחמת השחרור ב-1948 על-ידי מטוס מצרי. הטייסים חשבו שמדובר בבית החולים בילינסון הסמוך. למרבה המזל, למרות חור שנוצר בתקרה חדר האוכל, רק שני חברים נפצעו קל. לכאן הובאו פליטי קיבוץ רמת הכובש, ילדים והורים. כאשר צבאות ערב תקפו את הישוב שלהם ועטו מכל עבר להפילו". חדר האוכל בגבעת השלושה שימש גם כאולם תרבות בו נערכו מסיבות ליל הסדר. כאן הוקרנו סרטים, ותיאטראות "הבימה" ו"אוהל" הציגו בו את מיטב הצגותיהם. בערב שבת התכנסו כל חברי הקיבוץ לבושים "בגדי שבת" ל"קבלת שבת" ולאחריה נערך קונצרט של מוזיקה קלאסית בו ניגנו פרנק פלג על גבי צמבלו או יהויכין סטוצ'בסקי שהפליא בצ'לו שלו והרטיטו את לב כולם".

קיבוץ גבעת השלושה כאמור הוקם ב-1925. מייסדיו שלוש חבורות של פועלים חלוצים עלו לקרקע ב-1 במאי 1925 על גבעה נשאת בחלקה מערבי של פתח תקוה והחליטו להתיישב במקום ולייסד קיבוץ המבוסס על עבודה עצמית, שוויון וצדק חברתי. הוא היה אחד הקיבוצים הגדולים של הקיבוץ המאוחד. כאן חנה והתאמן הפלמ"ח, בשטחו היו סליקים, בשבת השחורה ב-1946 נערכו בו מעצרים על-ידי הבריטים ובלילות העפלה הובאו אליו מעפילים. בקיבוץ הוקמו ענפי חקלאות: רפת, לול, פרדסים ומטעים ונשתלו ירקות וגידולי שדה. רובו של האוכל שהוגש בחדר האוכל סופק מגידול עצמי ומאפיית הקיבוץ אפתה לחם. חברי הקיבוץ הקימו שני בתי חרושת - אחד מנעל לייצור נעלים, ובשנות הארבעים הקימו בית חרושת למרצפות. מספרת יעל שוהם: "בקיבוץ טופחו חיי קהילה עשירים של תרבות, חינוך ואיכות סביבה, חגגו את חגי ישראל וקיבלו את השבת. מקהלות, תזמורות ולהקות מחול מקומיות מילאו תוכן תרבותי וחברתי. חברי גבעת השלושה לקחו חלק במפעלים הציוניים שליוו את הקמת המדינה שבדרך: עזרה לקיבוצים צעירים, הקמת יישובי "חומה ומגדל", מפעלי האשלג בסדום, הפלמ"ח, הבריגדה היהודית, קליטת נוער מפולין, רומניה, עירק, גרמניה ורוסיה. בלילות יצאו חברי הקיבוץ לעזור למעפילים ולמחתרת ההגנה. בחגיגות ה-25 שנה להקמתו (1950) מנה הקיבוץ למעלה מ900 נפש.

בשנת 1950, בשל סיבות שונות החליט קיבוץ גבעת השלושה לאחר 25 שנים בה שכן במערב פתח תקוה לעזוב את שטח הגבעה שבקצה רחוב ארלוזרוב ולהעביר את הקיבוץ לאדמות "הנזל", אדמות חקלאיות שהיו בבעלות הקיבוץ ליד הירקון וראש העין. במקביל חל משבר חברתי ופילוג בקיבוצי "המאוחד". המשבר לא פסח גם על קיבוץ גבעת השלושה. הקרע בין החברים היה גדול ומספרים שבחדר האוכל הוקם קיר לבנים שהפריד בין קבוצת "הקיבוץ המאוחד" למפ"ם. לא מצאתי אסמכתאות לכך. בשנת 1952 הקיבוץ התפלג וחבריו הקימו שני קיבוצים חדשים; עינת וגבעת השלושה על אדמותיו החקלאיות של הקיבוץ בדרך לראש העין. הקיבוץ הישן שהיה בשטח הגבעה שבמערב פ"ת על כל בתיו נמכר לעיריית תל אביב לשם הקמת בית אבות במקום. חדר האוכל שימש כחדר אוכל לתושבי בית האבות אולם בהמשך נעזב חדר האוכל לשנים ארוכות. שטח מתחם חדר האוכל הועבר בהמשך לבעלות עירית פתח תקוה. ב-1992 הוכרז חדר האוכל כמבנה לשימור ברשימת אתרי השימור של עיריית פתח תקוה בזכות ערכיו האדריכליים וההיסטוריים.

על המאבק לשימור המבנה מספרת יעל שוהם: "ב-2002 פורסמה במקומון פתח תיקוואי ידיעה קטנה שסיפרה כי עירית פתח תקוה קיבלה החלטה על מסירת שטח חדר האוכל לעמותת חינוך דתית להקמת מוסדות חינוך במקום ולצורך כך מבנה חדר האוכל יהרס. איציק ינאי בן קיבוץ גבעת השלושה קרא את הידיעה והחליט כי אסור שזה יקרה. הוא קרא לנו, לקבוצה של בני הקיבוץ לנסות ולהסיר את רוע הגזירה ומרגע זה 21 שנה פעלנו אנחנו ועוד רבים תושבי פתח תקוה שאיכפת להם, בינהם אדריכל רפי רייש, יונתן טל, מוניקה כהן, גליה דוידזון ועוד שהתעוררו לעניין וכל אחד בדרכו עזר לקידום שימור המקום". בשנת 2003 העירייה הקצתה לעמותת "דרכי נעם" את השטח המרכזי של קיבוץ גבעת השלושה הישן באזור קריית המוזאונים. כעבור זמן מה הוחלט להקצות לה גם את מבנה חדר האוכל, שהיה נטוש במשך שנים לא מעטות. בשנת 2007 נהרס חלקו הצפוני של חדר האוכל (אגף מטבח) ונטען נגד העמותה שהיא אחראית להרס. העמותה טענה להגנתה כי הפעולה נעשתה "בשוגג". בסופו הוחלט להחזיר את המבנה לידי העירייה. בתחילת שנת 2017 העירייה החלה עבודות לשימור המבנה, שמצבו הלך והידרדר. העבודות כללו את איטום המבנה וחיזוק הקירות המתפוררים, הגנה מפני ונדליסטים ופולשים וכן הקמת תיק תיעוד למבנה. בשנה האחרונה בוצעו עבודות שיקום ושימור משמעותיות. ביקרתי בימים אלה במקום. נראה בהשוואה לצילומי עבר של המבנה כי הוא שומר על מראהו וצביונו המקורי. ביום 7.6.23 נערך באולמו המרכזי של חדר האוכל ההיסטורי טקס חגיגי לציון פתיחתו מחדש של מבנה חדר האוכל ההיסטורי במעמד ראש העירייה רמי גרינברג ומנכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל עמרי שלמון. בטקס אמרה יעל שוהם ילידת קיבוץ גבעת השלושה: "אני מקווה שמבנה חדר האוכל המשופץ יתמלא פעילות ברוכה לתושבי פ"ת ופינת הזיכרון תשמור את זכר החלוצים בוני המקום לפני כמעט 100 שנה. המבנה מיועד לשמש כפי שנמסר ל"מתחם בריאות". לא בטוח שזה היעוד הראוי והמתאים למבנה היסטורי מסוג זה זה. יש הסבורים שהיה נכון וראוי יותר לפתוח במקום מוזאון תרבות או מוזאון היסטורי של הקיבוץ.