בואו נבנה מודל מתמטי קמעא לחופש הביטוי, חופש השתיקה וביטולם.
"משוואת הזכות"
1) הזכות לחופש ביטוי לאדם/חבר של אנשים היא כמעט מוחלטת, עוצמתה Y למעט חריגים X, הזכות נטו היא Z השווה ל-Y-X. עוצמת החריגים X התגבשה עם השנים מפסיקות בארץ ובעולם.
2) הפרה של הזכות Z נמדדת אצל כל אדם/חבר אנשים אשר הזכות הזו נמנעה מהם באורח מלא או חלקי.
3) דוגמאות:
- מניעה מאדם להציג מוצג Z בתערוכה (כאשר מוצג X יכול להיות לדוגמה מוצג המסכן את שלום הציבור ולכן הצגתו אסורה).
- מניעה מאדם הנמצא בתערוכה מלצפות במוצג Z.
- מניעה מאדם לנאום נאום Z בפני ציבור (נאום X יכול להיות נאום הסתה או נאום ממריד).
- מניעה מאדם או מציבור מלשמוע נאום Z.
- מניעה מאדם/חבר אנשים של הזכות Z לשתוק (אשר חריגיה X הידועים הם לדוגמה חובת דיווח על עבירות מסוימות, חובת שימוש בדיבור על-מנת להציל חיים).
"משוואת ביטול הזכות"
הזכות הנשללת, X ונמדדת אצל אותו אדם/חבר אנשים אשר היו נפגעים מהזכות X, לולא הייתה נשללת.
פעולות שתבצע החברה בכדי למנוע את הפגיעה כתוצאה מ-X:
- השפעה על הדובר לשנות תכניו והענשתו על חטאי עבר.
- סתימת פיו של הדובר והענשתו על חטאי עבר.
- צמצום בחוק של חוג מאזיניו של הדובר (כגון שלילת זכות להיבחר לכנסת על-פי 7א).
- ניתוק צינור הקשר בין הדובר למקשיבים (לדוגמה איסוף גיליונות עיתונים).
נראה מוזר אה? הפעלת פיו של השותק? האם השותק הוא בובה מדברת שאפשר להפעיל את פיו?
כן, הפעלת פיו של השותק, ואני אסביר:
- אם אדם עולה על במה, "ממציא" שרפה ויוצר בהלה באולם, ברור שזו הפרה של חופש הביטוי, כי פוטנציאל הנזק הוא עצום וככל שניתן לסתום את פיו מראש, חובה לעשות כן.
- אם אדם עולה על במה ושותק ברור שאין זו הפרה של חופש הביטוי, כי אין וגם לא צפוי פוטנציאל נזק בשתיקתו
- אם ארגון הגג ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות המייצג את:
- שמנה וסלתה החברתי של המדינה
- שמנה וסלתה הכלכלי של המדינה
- שמנה וסלתה החינוכי/לימודי בישראל
- שמנה וסלתה המחקרי בישראל
- שמנה וסלתה המדעי בישראל
- שמנה וסלתה המשפטי בישראל
- שמנה וסלתה הרפואי של ישראל
- שמנה וסלתה של מה לא
- 1 מכל 30 אנשים במדינה (סגל וסטודנטים) (על-פי נתונים סטטיסטיים של המל"ג, קירוב טוב אך לא בהכרח מדויק)
- 1 מכל 20 בעלי זכות הבחירה בישראל (על-פי נתונים סטטיסטיים של המל"ג וועדת הבחירות המרכזית, קירוב טוב אך לא בהכרח מדויק)
- דור ההווה והעתיד של השדרה הציבורית והפרטית בישראל
אשר בימי משבר מאוד נדיר בחברה בישראל, שספק אם היה כמוהו, הקרם של הקצפת שלו מעודד סתימת פיות, מעודד מדיניות סלקטיבית של חופש ביטוי,
הנזק של שתיקתו של אותו ארגון גג הוא איום ונורא, וכפי שאמרנו מניעת זכות לחופש ביטוי אשר אחד ממופעיה הוא חופש שתיקה, נמדדת בנזק הנגרם מאותה זכות לולא נמנעה, ולכן זכות השתיקה של ור"ה חייבת להתבטל, נזקה מי ישורנו, ואם ור"ה לא יוזם את ביטול השתיקה שלו, על בית המשפט להורות לו שלא לשתוק.
ומה יקרה אם ור"ה לא ישתוק, ודווקא יבהיר עמדה התומכת ביישום סלקטיבי של חופש הביטוי? אזי חבריה, מנהלי האוניברסיטאות, יעמדו לדין משמעתי על-פי התקנונים המשמעתיים של המוסדות, אותם תקנונים שלא הופעלו נגד הפורעים, ובמידת הצורך יורחקו אותם מנהלים מהמוסדות, וממילא יורחקו מור"ה.