אם מפקד מרחב החוף, ניצב יורם סופר, ימונה למפכ"ל המשטרה – יכול איתמר בן-גביר להסכים לקבלת העתירות נגד התיקונים הרודניים בפקודת המשטרה אותם דרש וקיבל. בן-גביר לא יצטרך להתערב, לא יצטרך אפילו להכתיב מדיניות. הוא לא יצטרך להיות מפכ"ל-על, כי יהיה לו מפכ"ל-תואם: אדם בעל דעות אנטי-דמוקרטיות בעליל, שישרת היטב את האג'נדה הגזענית של השר הממונה. הדברים עולים בבירור מן הראיון שהעניק סופר לכתב חדשות 12, יוסי מזרחי, ואשר שודר אמש (19.6.23). נביא כאן את המשפטים החשובים ביותר ונראה מדוע מדובר במינוי הזוי ומסוכן מאין כמותו. סופר: "אצלי לא סגרו כבישים במחאות נגד המהפכה המשפטית, וכשסגרו כבישים טיפלתי בזה ביד קשה – ככה אני חושב שצריך לטפל בזה. בריונות היא בריונות. אם צריך לעצור את המוחים, אז צריך לעצור אותם, ואם צריך לפזר אותם, אז יפזרו אותם". בזה סופר צודק. כתבתי כאן שוב ושוב, כי הפגנות חייבות להתקיים כחוק – וחסימת כבישים היא עבירה על החוק. קל וחומר כאשר מדובר בציר מרכזי המוביל לבית חולים גדול (איילון בדרך לאיכילוב). עם זאת, יש להוסיף תהייה ושאלה. התהייה: האם המשטרה מסוגלת כיום – בכוח סביר – למנוע חסימות כבישים, לאחר שבאוזלת יד מחפירה אפשרה אותן במשך שנים? השאלה: האם סופר מתנגד לחסימות כבישים ולא משנה מיהו החוסם, או שזו עמדתו רק כלפי מתנגדי ההפיכה המשטרית? סופר: "אין שוטרים אלימים". בהנחה שסופר אינו חי על הירח ואינו נתון למשהו שמנתק אותו מן המציאות, הוא משקר במצח נחושה. אין שוטרים אלימים? תשאל את המחלקה לחקירות שוטרים. תשאל את מחלקת המשמעת של המשטרה עצמה. תשאל את בית הדין המשמעתי של המשטרה עצמה. תשאל את בתי המשפט. יש ועוד איך. אז אולי סופר מתכוון לזה שהשוטרים, ממש רחמנות, הם תמיד המותקפים ורק מגנים על עצמם? או – מה שיותר סביר – שגם כאן הוא מיישר קו עם בן-גביר, המחבק שוטרים אלימים בתנאי שהם מרביצים למתנגדי הממשלה? סופר: "למה צריך לאפשר שמונה חודשים את אותה הפגיעה בציבור? אם רוצים להפגין בקשר לדמוקרטיה – יש בחירות". זוהי אמירה חמורה ביותר, שבכל מדינה דמוקרטית צריכה להוביל לכך שמי שאומר אותה יעוף מיד מכל רשות אכיפה. במדינה דמוקרטית מותר להפגין (כחוק) בכל יום נגד כל ממשלה בכל עניין. במדינה דמוקרטית הציבור משמיע את קולו (כחוק) בכל עת ובכל שעה, ולא רק בקלפי. במדינה דמוקרטית מותר לפעול (כחוק) להפלתה של ממשלה נבחרת. מי ששולל זכויות אלו, שולל את עצם קיומה של הדמוקרטיה. סופר מביע כאן דעה רודנית מאין כמותה, העולה בקנה אחד עם תפיסות העולם הרודניות של העבריין הגזען שאותו הוא מקווה לשרת. אם בן-גביר אכן ימנה אותו למפכ"ל, חובה יהיה לעמת את סופר עם האמירה הזאת – תחילה בוועדה לאישור מינויים בכירים, ולאחר מכן במידת הצורך גם בבג"ץ. נזכיר: הפגנות חייבות לקבל את אישור המשטרה, וזה עוד לפני שדיברנו על סמכותה לפזר אותן ואף להפעיל כוח סביר לשם כך. לא ייתכן, פשוט לא ייתכן, שבראש המשטרה במדינה דמוקרטית יעמוד אדם המצהיר שהוא מתנגד לחופש ההפגנה. סופר: "אין בזה שום כיף בלפנות יישובים, ובטח לא יהודים. פיניתי גם ערבים, פיניתי בדואים. אף פעם לא כיף לפנות. אני פיניתי חייבים". מזרחי: "אתה אמרת: בטח ובטח לא יהודים". סופר: "ברור". מזרחי: "מה זה משנה?" סופר: "ברור. מה? אני יהודי". מזרחי: "גם לאזרח ערבי באום אל-פחם, יש לו אותן זכויות". סופר: "ברור, אף פעם זה לא כיף לפנות אנשים, ובטח ובטח יהודים, כן. מה לעשות?" סופר מביע כאן דעות מפלות שלא לומר גזעניות.. גם כאשר הוא מקבל הזדמנות לתקן ולהבהיר, הוא שב על אותה עמדה: לא כיף לפנות איש, אבל בגלל שהוא יהודי – ודאי שלא כיף לפנות יהודים. זוהי עוד אמירה בה הוא מיישר קו בצורה ברורה עם בן-גביר, אצלו יש חוק אחד ליהודים מן הימין וחוק אחר לערבים ולכל שאר היהודים. גם זו אמירה שבמצב נורמלי צריכה לפסול אותו מכל תפקיד בכיר במשטרה, קל וחומר – מתפקיד המפכ"ל. סופר: "אם יש מפקדים בספ"כ [סגל פיקוד כללי] הארצי שלא מסוגלים להתמודד עם מה שאני עושה – בעיה שלהם, לא בעיה שלי. אני לא מתחנף ואין לי סיבה להתחנף לאף אחד. אני מאמין במה שאני עושה". זה כבר לא נוגע לכישורים של סופר כקצין משטרה, אלא כמי שאמור להוביל ארגון בן רבבות בני אדם. הוא מפגין שחצנות תהומית ומאותת שיתעלם מהקצינים הבכירים האחרים אם יתמנה למפכ"ל. זוהי הדרך הבטוחה ביותר להרוס כל ארגון, קל וחומר ארגון שממילא מצוי במשבר עמוק – כולל נטישת רוב בכיריו – כמו משטרת ישראל. סופר: "אני אעשה את העבודה שלי בכל מקום בניקיון כפיים". מזרחי: אתה תוכל לעשות את זה באמת כשתהיה מפכ"ל?" סופר: "ברור!" מזרחי: "להגיד לשר גם 'לא'?" סופר: "מה זאת אומרת? למה צריך להגיד 'לא'? צריך להבין פחות או יותר מה הכיוון של השר. עד היום לא ראיתי פעם אחת שהשר אמר לי 'תעשה משהו'. מה הוא אומר שונה ממה שאני אומר?" סופר מעמיד פנים שהוא אינו מבין, שיש מקרים בהם המפכ"ל צריך להגיד לשר "לא". למשל: אם השר מתערב, בניגוד לחוק, בעבודה המבצעית של המשטרה. למשל: אם השר מתערב, בניגוד לחוק, בחקירות ספציפיות. למשל: אם השר נותן הוראה הפוגעת בזכויות יסוד. סופר: "אני לא חושב שלמישהו יש עם החוק במדינת ישראל. אני גם לא חושב שלשר יש בעיה עם בית המשפט". מומלץ לסופר לקרוא את התבטאויותיו של בן-גביר נגד בית המשפט העליון ונגד היועצת המשפטית לממשלה. אבל לא בטוח שזה יעזור. כפי שראינו לאורך הדברים, תפיסת המציאות של סופר מעוותת ומותאמת לזו של בן-גביר.