ביום שני 3 באוגוסט 1964 נערך בחופה של תל אביב בקטע שבין רציף הרבט סמואל לבין רחוב גורדון מפגן צניחה במסגרת "יום הצנחן". קהל רב המוערך בכמאה אלף איש נאסף בצפיפות לאורך טיילת חוף תל אביב כדי לחזות במפגן.
המפגן כלל צניחות רגילות וצניחות חופשיות. וכן הצנחת ציוד, וצנחו בו 74 צנחנים 14 מהם צנחו צניחה חופשית. המפגן החל בשעה 10:15 כשמטוס נורד הצניח דגל כחול לבן. לאחר מכן מטוס נורד נוסף הצניח 3 חבילות ציוד ובהמשך הצניחו מטוסי הנורד בסבבים כמה עשרות צנחנים במספר דבוקות. בין הצונחים כך מספרים לי, קצינים וצנחנים ותיקים ובהם רפאל ("רפול") איתן, אריק רגב, משה פלס ("סטמפלה").
בעת הצנחת דבוקה שלישית-רביעית התקרב מטוס הנורד יתר על המידה לקו החוף ושישה מ-14 אנשי הדבוקה נסחפו ברוח אל החוף. כאשר החלו הצנחנים להיסחף אל החוף, חלק מהקהל נבהל ורבים החלו לנוס כדי שהצנחנים לא יפלו על ראשיהם. רק בנס לא הסתיים הדבר בפגיעה קשה של מי מהקהל או הצנחנים.
במרפסת אורחי הכבוד ישבו בין השאר הרמטכ"ל רב אלוף יצחק רבין, ראש מטה משקיפי האו"ם הגנרל אוד בול, אלופי צה"ל, ראשי עיריות רמת גן ותל אביב וצפו מקרוב בהיסחפותם של הצנחנים לחוף במקום לצנוח לים. בהתחלה הייתה דאגה מסוימת שיפגעו אנשים, אולם לאחר שהתברר שאין למעשה נפגעים הוסרה הדאגה.
רבים מהצנחנים היו לבושים במכנסי ים ובנעלי גומי (נעלי התעמלות) מתוך הנחה שיצנחו לים לתוך המים. למרות התקרית הלא סימפטית נמשך המפגן ובחלקו האחרון ביצעו 14 צנחנים צניחה חופשית מגבהים שונים.
על-פי דיווח העיתונות דאז, אחד הצנחנים במפגן זה של 1964 שצנח על כביש רציף הרבט סמואל היה משה פלס, אז בן 30. אם אני מבין נכון ואין לי אישור רשמי על כך, המדובר כנראה במשה פלס שנודע בכינויו "סטמפלה" קצין צנחנים אגדי בעל עיטור העוז, מי שפיקד על שחרור הר-הבית במלחמת ששת הימים ולימים נהרג במרדף בבקעת הירדן בספטמבר 1968 בהיותו מפקד גדוד הנח"ל המוצנח (גדוד 50).
