סין היא מדינה סופר חשובה, מעצמה עולמית עולה, וחשוב כמובן לשמר עמה יחסים תקינים ולפתחם בעקביות. אבל היא לעולם, לעולם לעולם לא תוכל לתפוס את מקומה של ארה"ב כבעלת ברית אסטרטגית ממדרגה ראשונה. ולכן ההתבטאות של "גורמים מדיניים" לזמן ישראל שלפיה הביקור נועד לאותת לוושינגטון שיש לנתניהו אופציות, ו"נתניהו לא יעמוד ויחכה להזמנה מהבית הלבן. הוא עובד בערוצים מקבילים" - פשוט מגוחכת. איזה "ערוצים מקבילים"? הרי סין לעולם לא תוכל להחליף את ארה"ב עבור ישראל. וכך, נתניהו שוב מתנהל כמו פיל בחנות חרסינה.
במקום פשוט לקיים את הביקור החשוב בבייג׳ינג, אך במקביל להבהיר שהוא ייעשה בתיאום עם וושינגטון, נתניהו בוחר "להעניש" את יחסי ירושלים-וושינגטון באמצעות הביקור הזה, ובכך רק מעכיר את היחסים הללו עוד יותר, תוקע אצבע בעיניה של וושינגטון שיחסיה עם סין בנקודת הזמן הנוכחית מורכבים ומתוחים.
זה קצת מזכיר לי כל מיני דיבורים בשנים עברו על היחסים החמים בזמנו בין ישראל תחת נתניהו לרוסיה של הנשיא פוטין, מתוך איזו קונספציה מוטעית שישראל יכולה לסמוך על רוסיה יותר ויותר שזו תסייע לה או תקדם את האינטרסים שלה, למשל בסוריה. אנחנו רואים היום את הידוק היחסים הדרמטי בין מוסקבה לטהרן, בעיקר בתחום הביטחוני, ומבינים כמה כמה בעייתית הייתה הקונספציה ההיא.