במסמך שנאלצו שופטי נתניהו לפרסם בעניין הצעתם לפרקליטות לשקול לחזור בה מעבירת השוחד - כלומר להטביע את ספינת הדגל שלה - מוסיפים השופטים בשולי המסמך ובסוגריים, כי קיים צורך בסיום המשפט מהטעם של מה שהוגדר על ידם "טובת העניין והמדינה". אמירה זו של השופטים אינה מצריכה ידע משפטי וכוונתם ברורה: "טובת העניין והמדינה מחייבת שאתם - הפרקליטות ונתניהו - תסתדרו ביניכם ותעופו לנו מהעיניים כמה שיותר מהר". עם כל הכבוד לשופטי נתניהו - או לשופטים בכלל באשר הם - אין להם שום יתרון על פני בני תמותה רגילים באשר לזיהוי נכון של "טובת העניין והמדינה". כי הטובה - האמיתית - של העניין והמדינה מחייבת, שהאור המחטא של השופט ברנדייס - לא יכבה אלא ימשיך לזהור, ואף לסנוור את העיניים, כדי לנקות את האורוות יום ולילה. רצונם של שופטי נתניהו לכבות את האור החיוני והמחטא הזה בעודו באיבו - מנוגד לטובת העניין והמדינה, ובוודאי שאיננו עולה בקנה אחד עם דמוקרטיה מערבית שעליה נלחמים במצודות קפלן בואכה כביש איילון. כי לא ניתן לחפור בור מספיק עמוק כדי לקבור בו - ולהסתיר מעיני הציבור - את כל מה שנשפך אל הרחובות ממשפט נתניהו. כי בדמוקרטיה מערבית, זכותו ואף חובתו של הציבור להכיר את גלגלי השיניים שמניעים את המערכות השלטוניות שקובעות את גורלו, את אורח חייו ואת חרותו ממש.