לפני שבוע הביעו השופטים בפני התביעה בתיק 4000 את דעתם הסופית (אחרי מספר קריאות השכמה קודמות) כי הגיע העת לנסיגת המאשימה מהאשמת השוחד בתיק 4000. הנה הגיעה עדותו של מילצ'ן. האם היא קוברת גם את תיק 1000?

תיק 1000 נשמתו עדן

האם מילצ'ן העיד אמת? זאת לא נדע לעולם. מילצ'ן מכר סרטים לאמריקנים, הוא ודאי יודע גם למכור קרח לאסקימוסים, הוא יודע להתבטא באופן שישרת את האינטרסים שלו באותו רגע, הוא יודע להפוך לבן לאפור בהיר ואפור בהיר ללבן, הוא עושה זאת בחן, בשיק, בהומור שובה לב, ולכן עדותו כל כך משכנעת שאין איש שלא יאמין לה לכן הדרך היחידה לתקוף את עדותו היא בראיות סותרות. לא ידוע לי על עדויות/ראיות משמעותיות כאלה ולכן יש להניח שעדותו ועדות ראש הממשלה (ככל שהתיק לא יסתיים לפני שנתניהו יעיד) הן שתקבענה את תוצאת התיק. אז מה תרומתו של מילצ'ן לתיק:

• הוא סיפק בעדותו את ליטרת הבשר לשומעיו בכל הקשור לגועל נפש שליווה את המתנות החל משלב מסוים.

• הוא הלהיב את שומעיו בתרומתו חסרת התקדים לביטחון ישראל, תוך ניצול קשריו בעולם.

• הוא ניקה את בנימין נתניהו מהאשמת מרמה והפרת אמונים בעדותו כי לא פנה מעולם לקבל סיוע מנתניהו וידע גם בוודאות שאם יפנה לא יקבל כזה סיוע. דמותו של נתניהו כפי שהצטיירה בעיניו היא של "חברים יש בהסתדרות" כלומר אצל נתניהו אין סיכוי לקבל העדפה בגלל היכרות מוקדמת.

• הוא ניקה את נתניהו מקנס פלילי בגובה מילונים על-פי חוק המתנות בעדותו שהמתנות ניתנו לנתניהו כאדם פרטי, וחלקן או אפילו עיקרן ניתנו לרעייתו שלא קשורה כלל לכתב האישום (חוק המתנות לא נכלל בתיק אך היה עולה בהסדרים לולא עדותו של מילצ'ן).

מדוע פגישת השופטים עם הצדדים בתיק 4000 הקדימה את עדות מילצ'ן?

האם נראה לנו מוזר שהשופטים פגשו את הצדדים בנוגע לתיק 4000 ממש לפני עדות מילצ'ן?לגמרי לא מוזר. את הפגישה המכריעה בתיק 4000 השופטים היו חייבים לקיים אחרי אזהרות חוזרות ונשנות לתביעה, ולפני אירוע מכונן בתיק אחר בכתב האישום. ומדוע לפני אירוע מכונן? כי השופטים יודעים שמיליוני עיניים צופות בהם. אם היו מחכים עד לאחר עדותו של מילצ'ן בתיק 1000, חלקים בציבור היו טוענים שהעדות בתיק 1000 (בלי קשר לתוכן הצפוי שלה) השפיעה על החלטות השופטים בתיק 4000. ומשתזמנו כפי שתזמנו, מה יש לנו לומר על כך?

• שאפו לשופטים, יש שופטים בירושלים.

• אף לפני עדותו של מילצ'ן, העדות נחשבה על-ידי בית המשפט כאירוע מכונן במשפט כולו, על אחת כמה וכמה לאחר שהיא ניתנה, ותוכנה מזכה את נתניהו גם מההאשמה בתיק 1000 וגם מסרח עודף כלכלי במיליונים.

• ה"מחיר" של קיום הפגישה לפני עדות מילצ'ן היה לכל היותר צורך בפגישה נוספת לאחר מתן עדותו, ואת הקנס הזה החליטו השופטים לשלם בחפץ לב, ועתה הם גם ייאלצו לשלם בפועל את ה"קנס" הזה.

לנתניהו נותרה נקודה באפור בהיר להסביר, והיא חוק מילצ'ן. לדעתי הנקודה הזו היא לבנה לגמרי. מילצ'ן הוא מגדולי התורמים למדינה ולביטחון ישראל, מילצ'ן סיפר על כך בעדותו. כאשר אדם כזה פונה בעניין יוזמת חקיקה, אשר יש לה גם היבטים רחבים וגם אינטרס אישי, לא שולחים אותו לפשמ"ג הקרוב (פקיד שומה ג'), וכאשר יש ניגוד עניינים אישי, לא מטפלים בבקשה אלא מעבירים אותה לבעל הסמכות, במקרה זה שר האוצר. שר האוצר שאף הוא חבר של מילצ'ן פעל כראוי, והעביר את הנושא להכרעת בכירי האוצר.

חוק מילצ'ן - נתניהו/לפיד יכלו להפעיל את חוק הקומבינות מתחת לרדאר

טיפול בניגוד עניינים ע"י נתניהו או ע"י לפיד היה גורם להם למצוא איזה ח"כ שאפתן שיוביל מתחת לרדאר את החקיקה בכנסת (בשל היבטיה ה"ציוניים" אין בעיה להציגה לכאורה כצחה וטהורה) אך דווקא בגלל ניקיון כפיו בנושא זה, נתניהו, העביר את הנושא ממנו, לפיד בגלל ניקיון ככפיו בנושא זה העביר את הנושא ממנו מה שביטל את הסיכוי ההצלחה של חוק מילצ'ן, כי עמדת פקידי האוצר הייתה ידועה מראש, בעוד שאם הנושא היה בא כיוזמת חקיקה מהכנסת היו לה סיכויים לעבור בחבילות של חוק ההסדרים או בדרך ערמומית נכלולית אחרת, כפי שעוברים פה הרבה נושאים, בכל ממשלות ישראל. כל חוק ההסדרים הוא כלי להעביר דברים מתחת לרדאר, מבלי לקרוא להם בשמם. חוק ההסדרים במידה רבה הוא חוק הקומבינות. רוב הקומבינות כשרות, חלקן לא, ובגלל המסגרת המקובלת על כולם, ימין/שמאל הגבולות מיטשטשים, ובמקרה מילצ'ן הפוליטיקאים היו מאוד זהירים ונמנעו מקומבינות, ואם ידיהם לא היו נקיות, הם היו מקמבנים אם אממא של הקומבינות, ואולי אף מצליחים. הם מכירים את תורת הקומבינות על בורייה. אינני יודע אם יש להם היסטוריה בקומבינות, אך לפניהם קימבנו, ואחריהם יקמבנו. בעניין מילצ'ן לא קימבנו בגלל הסיכון הרב מידיי להיחשף או בגלל שהם מספיק חזקים במפלגתם ובציבור ואינם נוהגים כלל לקמבן. הם פשוט לא צריכים את זה. אני מאמין באופציה השנייה, לפחות לגבי נתניהו, כי הוא היחידי שהופשט במדינה מכף רגל ועד ראש, ולא נמצא עליו שמץ של רבב.