תשעים שנה בדיוק חלפו מאז נרצח ד"ר חיים ארלוזורוב, ממנהיגי תנועת העבודה וראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, ב-16 ביוני 1933, והרצח הנורא ההוא, שקרע את הציבור היהודי בארץ לשני מחנות יריבים - סוציאליסטים ורוויזיוניסטים, לא רק שטרם פוענח וכנראה גם לא יפוענח עוד לעולם, אלא נדמה שהשפעתו הולכת ומתפשטת עד עצם היום הזה. גם היום, כמו אז, השמאל נגד הימין - ולהפך. הקרע רק מעמיק, למרבה הצער. וכיום, כמו אז, שוב נשמעים דיבורים על מלחמת אחים, רח"ל. הרצח הנורא ההוא של המדינאי הבכיר מן השמאל, הפך לסלע מחלוקת שמאל-ימין, בראש וראשונה מחמת החקירה הרשלנית שניהלה אז המשטרה הבריטית. החוקרים לא הצליחו להניח ידם על הרוצח האמיתי, שללא ספק היה נחשף ונענש אילו נהגה המשטרה אחרת, אלא שהמשטרה הבריטית העדיפה ללכת בדרך הקלה: לקבל את הערכתה הלא רצינית של הגב' סימה ארלוזורוב, רעיית המנוח ששהתה לצידו בעת הרצח, בלילה אפל על חוף ימה של תל אביב, לגבי זהות היורה. היא העידה כי היה זה אברהם סטבסקי, איש הימין, שנדון על בסיס עדותה הבלעדית למוות בתליה. למזלו הומתק גזר הדין בהתערבות הרב קוק שהאמין בחפותו, ולאחר שהבריטים עצמם שוכנעו כי אין ראיות מוצקות למעורבותו ברצח, פרט לזיהוי השגוי של הגב' סימה ארלוזורוב. קצת היסטוריה: לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, ב-1933, הזדרז המדינאי הבכיר ד"ר חיים ארלוזורוב, שנחשב שר החוץ של היישוב, להגיע לברלין כדי לקבל את הסכמת הנאצים להגירת הצלה של יהודי גרמניה, עם הרכוש הרב שצברו במשך הדורות - לארץ ישראל. הרוויזיוניסטים התנגדו בתוקף לשליחות זו וניהלו נגדה קמפיין גלוי בביטאון 'חזית העם' שייצג את האגף הקיצוני בתנועה הרוויזיוניסטית. בין השאר כינוהו בבוז 'הינוקא האדום'. ב-15 ביוני שב ארלוזורוב ארצה, ולמחרת בערב יצא להתאוורר עם אשתו סימה על שפת ימה של תל אביב. שם ניגשו אליהם שני אלמונים. אחד מהם שאל את ארלוזורוב 'כמה השעה'? וחברו שלף אקדח וירה בארלוזורוב למוות. החקירה הרשלנית הובילה למעצרו של אברהם סטבסקי, שבכלל שהה בירושלים בעת הרצח. על-פי הערכתה של סימה ארלוזורוב הוא זה שירה בבעלה, ועל בסיס עדות מפוקפקת זו נדון למוות בתליה. צבי רוזנבלט נעצר כשותף לרצח, אך זוכה ושוחרר. העצור השלישי היה ההוגה והפובליציסט הרוויזיוניסטי ד"ר אב"א אחימאיר, שהואשם בשידול ועידוד הרצח, אך לאחר שנת מאסר שוחרר ללא משפט ומיד הועמד לדין כמי שייסד את תנועת 'ברית הביריונים' האנטי בריטית, ונדון ל-18 חודשי מאסר (יומן הכלא שלו, 'איילה בין החומות - יומן המשפט והסוהר 1934-5', המכיל 533 עמודים חושפניים, שערכה בתו הבכורה זאבה זבידוב בהשתתפות אחיה יעקב ויוסי אחימאיר, רואה אור ממש בימים אלה).

חפים מפשע

לימים, כאמור, הבינו הבריטים שהם עצרו את האנשים הלא מתאימים. האדם שככל הנראה ביצע את הרצח, ערבי ושמו עבד אל מג'יד אל הינדי, ישב אז בכלא הבריטי בגין עבירות אחרות, והתוודה באוזני אסיר אחר, שלמה אראל, לימים מפקד חיל-הים, כי ביצע את הרצח יחד עם עיסא דרוויש. מדוע כשלה ממשלת המנדט בחקירת ההתנקשות בארלוזורוב וניתבה את החקירה ליעד שהוביל למאסרם של חפים מפשע? החוקר רב-פקד ד"ר אורי קוסובסקי, ראש יחידת ההיסטוריה של המשטרה, מביא את ממצאי חקירתו את המחדל המשטרתי, בגיליון אייר תשפ"ג של כתב העת 'האומה' (בעריכת יוסי אחימאיר, בנו של אב"א אחימאיר). קוסובסקי טוען שהחוקרים הבריטיים היו שבויים בסוג של קונספציה, שמכונה בפיו 'ראיית מינהרה' (Tunnel Vision). זו מיקדה את החקירה על בסיס הנחת היסוד, שמדובר ברצח פוליטי. "התנהלות זו הביאה לכך שהם סירבו לבדוק כל אפשרות אחרת, מלבד התנקשות פוליטית. במקביל הם התייחסו לכל פיסת מידע שלא שללה באופן מוחלט את האפשרות שהחשודים הם האשמים, כהוכחה לאשמתם. למשל, שהותו של סטבסקי בפנסיון בירושלים לפני ואחרי הרצח, בתקופה בה התחבורה בין ירושלים לת"א חייבה לוגיסטיקה לא פשוטה. במקום שהמשטרה תראה עובדה זו כמשהו שמקטין את הסיכוי, נתפסו החוקרים לקיומה של אפשרות תיאורטית... כמשהו שמוכיח שאכן הוא הרוצח... ברגע שסטבסקי הוגדר כחשוד, ננטשה למעשה כל בחינה של כיוון חקירה חלופי". מסכם קוסובסקי: "הכשלים בחקירה הם הסיבה הראשית לכך שהרצח, שהטיל צל כבד בתולדות היישוב והמדינה, מעולם לא פוענח". ואולי, בעצם, עמד מאחורי ההתנהלות הבריטית מניע אחר. לא מחדלי המשטרה הם שמנעו את פיענוח הרצח שפילג את היישוב, אלא היתפסותה הזדונית של המשטרה הבריטית, בשליחות ממשלת המנדט, באירוע פלילי נורא, על-מנת לעשותו מנוף רב עוצמה, שנועד להטיל איבה ומדנים בתוך היישוב היהודי, אשר ברובו עיין אותם במידה זו או אחרת. למה לא לסכסך בין יהודים, יד איש באחיו, כשרק אפשר? ומי יודע אם לא זרעי המשטמה שנזרעו בישוב בידי הבריטים לפני 90 שנה, הם שמשתרגים בפקעת שורשיו העמוקים של העימות המעמיק היום בין ימין ושמאל...