תקנות בתי המשפט, פגרות קובעות: "בימי הפגרה בית משפט ידון בעניין מסוים אשר לגביו הורה נשיא בית המשפט או שופט של בית משפט שנשיאו מינהו לכך, שיש לשמוע אותו, או בעניין מסוים שהובא לפניו אשר אינו סובל דחייה".
המדינה בוערת והם בפגרה
עיון בהחלטת בג"ץ שלא לתת צווי ביניים לעותרים נגד צמצום עילת הסבירות היא החלטה מעשה ידיו של השופט מינץ, אך ההחלטה לדחות את הדיון לספטמבר, עד אחרי פגרת בית המשפט היא של הנשיאה או גורם מטעמה שהיא הסמיכה להחליט על כך.
השופטים משתזפים בפגרה במיקונוס, באבו דאבי, בוארשה ובוושינגטון. המדינה בוערת, לשופטים יש זמן, הם הרי בפגרה. איזו יריקה בפני הטייסים, איזה לעג למוחים. השוטרים בכבישים, האזרחים בפקקים, הטייסים מקורקעים, המפגינים מתייבשים ברחובות עם הדגלים, והשופטים איפה? הם נופשים, עד ספטמבר. פגרה.
זה כמו שישראל תעלה לגמר אליפות העולם לכדורגל, נבחרות ישראל וארגנטינה תעלינה למגרש, רק השופט לא יעלה. ואז יתחילו טלפונים להשיג אותו בהונולולו. הוא בפגרה, לא ידעתם? הוא בפגרה.
ואולי השופטים סוגרים חשבון עם הטייסים?
ייתכן שאין יד המקרה בדבר. אם נבדוק לפרטים את עיצומי הטייסים ונבחן נגד מי הם כוונו, לא נוכל אלא להסיק שכוונו נגד בית המשפט. בית המשפט הוא גוף הביקורת על הכנסת והממשלה, והטייסים החליטו להיות בעצמם גוף הביקורת על הכנסת והממשלה באופן שהם דוחקים בפועל את בית המשפט מהמשבצת הזו. דחיקה מהמשבצת אינה מתחביביו של בית המשפט. גם ראש הממשלה ניסק לדחוק את בית המשפט מהמשבצת, ובית המשפט מחזיר פייט אחושלוקי.
אז הטייסים שיחקו עם העיצומים ובמקביל בית המשפט ארב להם בפינה, נתניהו הוריד להנחתה עם החוק וזה הרגע לו בית המשפט חיכה, עכשיו כולם לעצור, אנחנו בפגרה. לוחץ לכם? אתם מתייבשים בכבישים? מגרד לכם לאחוז בסטיק? אז תקפצו, אנחנו משתזפים בפוקט, ואתם בפוקט (בכיס) הקטן שלנו. תהנו.
