האם התיקון לחוק יסוד השפיטה בנוגע לעילת הסבירות הוא מושלם? לא, ודאי שלא. האם ניתן לחיות אתו לאורך זמן? לא, ודאי שלא, האם בתיקונים מסוימים הוא עשוי להיות מוסכם? כן, ודאי שכן. אז מה עושים? מה יכול לעשות בית המשפט? בית המשפט יכול לאשר את החוק אך באורח דחוי ומותנה בתיקון הפגמים בחקיקה. בפועל הדיון הזה של תיקון פגמי חקיקה אמור היה להתבצע לפני ההצבעה על החוק, באמצעות היועצים המשפטיים, בעיקר יועצי החקיקה של משרד המשפטים הכפופים ליועמשי"ת לממשלה. אך היועמשי"ת וצוותה לעומתיים, הם אומרים על כל דבר לא ולא ולא ולא, ועל כן לא נותרת לבית המשפט כל ברירה אלא להחליף את שיקול הדעת השלילי והלעומתי של הייעוץ המשפטי לממשלה, בשיקול דעת חיובי וקואופרטיבי. ומהם הפגמים בחוק?

על-פי התיקון לחוק אין צוהר מינימאלי לפסיקה על-פי סבירות

עצם קיומה של עילת הסבירות הוא מבורך. הממדים העצומים שתפסה, הם הצרה הגדולה. החוק הקובע שלא תהיה בכלל עילת סבירות בנישה מסוימת של חיינו, הוא בלתי אפשרי. על המחוקקים להוסיף צוהר כלשהו להחלטת על בסיס סבירות, צוהר הרבה יותר מצומצם מהיום, משהו מן הסוג שהיה לנו עד 1980 (בג"ץ דפי זהב), או משהו מן הסוג שיש באנגליה ("פס"ד וונסברי - אם החלטה שנוקטת רשות בעניין שבסמכותה היא כה בלתי סבירה, עד שלא ייתכן שרשות סבירה כלשהי הייתה מקבלת החלטה כזאת אי-פעם, אזי בית המשפט יכול להתערב").

על-פי התיקון חבילה שלמה של הלכות מושלכת לפח

העובדה שמכאן ולהבא תצומצם העילה לנושאים מסוימים, אינה אומרת דבר על העבר, אך בפועל השינוי בחוק ישתיק טענות על בסיס הלכות שנתקבעו עד כה מכוח עילת הסבירות. זה לא נטען במפורש בתיקון לחוק, אך זוהי תוצאה ישירה ובלתי תקינה שלו. על הכנסת לקבל כחוקים את כל ההשלכות של הלכות בית המשפט באותה נישה בה צומצמה עילת הסבירות על-מנת שהצמצום מכאן ולהבא לא ישפיע על התשתית שנבנתה עד כה, אפילו אם היא שנויה במחלוקת. לממשלה יהיה קשה מאוד לקבל תנאי זה. היא למשל תאלץ להוסיף לחוק תנאי כשירות לשרים וסגני שרים, המונע מהם את התפקיד אם יש או אם מוגש נגדם כתב אישום מסף מסוים ומעלה, אך אם לא תהיה ברירה תהיה חובה להוסיף את תנאי הכשירות הזה. הוא גם מאוד נכון לשרים וסגני שרים (ואינו נכון לראש ממשלה). את עניין דרעי יש לפתור בדרך אחרת, כל אזרח בישראל חייב לשאוף שאריה דרעי ישב סביב שולחן הממשלה והקבינט, האיש הזה הוא מודל לתבונה מדינית וחברתית, ועם שרים כמו איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ', אין כל ספק שדרעי נחוץ בממשלה ובקבינט. עם זאת הכתם על דש בגדו חייב להגביל מאוד את סמכויותיו, ולכן יש ליזום תיקון לחוק יסוד הממשלה כך שראש הממשלה יוכל לצרף לממשלה חברי כנסת בעלי ניסיון בקבינט ובממשלה, כמשקיפים, ללא משרד, ללא תקציב, ללא שכר, ללא לשכה, ללא רכב (הם ממילא יהיו חברי כנסת) ללא יכולת הצבעה, אך עם יכולת נרחבת של הבעה, ובמקרה של דרעי, יכולת נרחבת של תבונה לצורך ריסון הגורמים הקיצוניים בממשלה.

בין שחור ללבן יש הרבה רמות אפור

היחסים בין הרשות השופטת לשתי הרשויות האחרות הפכו בעיקרם לשחור ולבן, ויועצי אחיתופל מקצינים מאוד את המצב הזה, כי הם רואים עצמם חייבים להיות הרבה יותר צדיקים מהאפיפיור. עם שחור ולבן לא נגיע לשום מקום, עם שחור ולבן בית המשפט יושב ליד ההגה, ושתי רשויות השלטון נגררות מאחור עם חבל קשור לרגליים והראש נחבט בקרקע. יוביל בית המשפט דרך שהייתה קיימת עד היום אך הופעלה במשורה, דרך המאתגרת את שתי הרשויות האחרות ולא כזו המדכאת את יוזמותיהן. והיועצת המשפטית לממשלה? אולי תלמד סוף-סוף פרק באיזון ערכים ובמאמץ להגיע לפתרונות של פשרה לתועלת הציבור ולתועלת רשויות השלטון.