בנושא של הורדת הכרס רווחות אמונות תפלות שונות ומגוונות: אני שומע לא אחת ממתאמנים בחדרי כושר: "אם אעשה כפיפות בטן אוכל להוריד את הבטן". התשובה, לצערנו, היא "לא", או "לא בדיוק". לעיתים אני שומע מתאמנים אשר אומרים כי הם רוצים לעבוד על אזור הבטן כי הוא חלש ומשתמע מכך שאם יתחזק, הרי שהכרס תיעלם.
קצת ידע כללי: הכרס מורכבת מרקמת שומן ואין בינה ובין חולשת שרירי הבטן שום דבר. באופן גנטי, אצל אנשים מסוימים (האמת? כמעט כולנו..) מצטברים עודפים באזור הבטן. אלו הם בעצם "עודפים תפעוליים" ש"במקרה" נאגרים בבטן. אצל אחרים (בשם הפוליטקלי קורקט, כי הכוונה בעיקר לנשים) הם יאגרו באזור האגן ואצל אחרים יכסו אזורים אחרים כמו הגב והגפיים.
למרכיב הגנטי משמעות גדולה בפתרון השאלה היכן ייאגרו העודפים, אך לגבי הדרך הנכונה להיפטר מהעודפים, הרי שהתשובה מעט שונה:
רקמת שומן בכלל והכרס בפרט מורכבת מתאי שומן. כל 7,700 קלוריות עודפות נאגרות כק"ג של שומן. הדרך המהירה ביותר על-מנת להיפטר מאותו עודף היא על-ידי פעילות אירובית כמו ריצה, שחיה, הליכה, אופניים ועוד. אם אתם זוכרים שבעבר דיברנו על קלוריות ושריפתן, הרי שכל פעולה שנעשה שתנצל קלוריות מתוך המאגר היא טובה וברוכה. במקרים רבים אני ממליץ להתחיל בפעילות האירובית ולאחר ירידה במשקל לשלב פעילות של חיזוק, אם בחדר הכושר ואם בדרכים אחרות.
עם זאת, במקרים של עודף משקל קיצוני וסכנה למפרקים, ניתן להתחיל גם בפעילות של כח ולאחר ירידה מסוימת במשקל להוסיף פעילות אירובית.
החשיבות הגדולה ביותר בפעילות האירובית היא המסגרת והחשיבות שיש להטמעת הפעילות הגופנית באורח החיים של המתאמן. בנוסף, לחברה המודרנית פתרונות שונים המטשטשים את תחושת אוזלת היד של נשיאת משקל עודף. (רכב, מעליות ועוד) נדמה לי שרק כשמנסים לסחוב את משקל הגוף בפעילות גופנית כלשהי, מבינים את החשיבות שבירידה במשקל.
החלק השני של תשובתי ידבר על העובדה שאם נוסיף מתחת לרקמת השומן הקיימת בבטן או בכל מקום אחר גם מסה שרירית, הרי שהמראה שיתקבל יהיה מסיבי יותר ובעל היקפים גדולים יותר ולא רזה ו"מחוטב" כפי שהיינו רוצים.
הפתרון ל"הורדת הכרס", נעוץ, אם כן באיזון בין הפעילות האירובית ששורפת שריר באופן ממוקד בזמן הפעילות, לבין הפעילות של בניית מסת שריר, אשר תשרוף יותר אנרגיה לתחזוקתה מחוץ לשעות הפעילות.