לקראת סוף תקופת ההמתנה שקדמה למלחמת ששת הימים התחוללו בארץ שני אירועים חסרי תקדים, אשר שינו את פני הדברים:

• הבכירים שבין אלופי המטה הכללי של צה"ל נפגשו עם ראש הממשלה לוי אשכול, הבהירו לו את חומרת המצב ואת עוצמתה של טבעת החנק שהלכה והתהדקה סביב מדינת ישראל שהייתה כלואה בתוך "הקו הירוק".

• מנהיגי האופוזיציה, מנחם בגין ויוסף ספיר, הצטרפו לממשלה כשרים ללא תיק, ללא משא-ומתן על תיקים וללא תנאים.

מבחינות מסוימות, מציאות חיינו בימים אלה מזכירה את אותם ימים. ראשי ארגוני הביטחון - צה"ל, משטרה, שב"כ, מוסד - משדרים באופן מפורש יותר ויותר את המצוקה שאליה נקלעו. יש לומר במפורש: המצוקה היא תוצאה מכך שגורמים בלתי אחראים ובלתי דמוקרטיים הפיצו את השקר שנקלט ואשר לפיו הדמוקרטיה הישראלית עומדת כביכול להפוך לדיקטטורה. מי שמוביל גורמים בלתי אחראים ובלתי דמוקרטיים אלה הם בראש ובראשונה אהוד ברק, אהוד אולמרט, דן חלוץ ושקמה ברסלר, אשר מגובים למרבה הצער על-ידי משפטנים בכירים, שפועלים כפוליטיקאים: אהרן ברק, אסתר חיות וגלי בהרב-מיארה. מאבקם הוא על היכולת להעביר מתפקידו ראש ממשלה מכהן, מעשה בלתי דמוקרטי במלוא מובן המילה. לא רק ראש הממשלה כפוף לחוק. גם נשיאת בית המשפט העליון כפופה לחוק וצריכה לכבד אותו. חוסר האחריות של מובילי המחאה גרר את צה"ל לקלחת הפוליטית ומאיים על החוסן הלאומי. גורמים אלה אינם נשלטים על-ידי האופוזיציה הפרלמנטרית, ואין להם כל קשר עם רפורמה משפטית כלשהי. כל רצונם הוא להשיג ברחוב את מה שלא השיגו בקלפי, מעשה בלתי דמוקרטי במלוא מובן המילה. ומן העבר השני, גורמים בלתי אחראים ובלתי ראויים שראש הממשלה נאלץ לכלול בממשלתו - ובראש ובראשונה השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר ואחרים (גם מן הליכוד) - אינם מסוגלים לתרום לוועדת השרים לענייני ביטחון ("קבינט" בלעז שהשתלט עלינו) ואף מפזרים מהמורות ומוקשים בדרכו של ראש הממשלה. לנוכח מצב החירום, מציאות חמורה זאת חייבת להיפסק לאלתר. ראש הממשלה וראש האופוזיציה צריכים להפסיק את חופשותיהם המנוכרות והמנקרות עיניים ולשוב אל קרקע המציאות:

• מצד אחד, ראש הממשלה חייב לכנס מיד את שר הביטחון יואב גלנט ואת ראשי הארגונים הנ"ל - הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד - לדיון מקצועי נקי משיקולים זרים. עליו לגנוז לאלתר את חוק ההשתמטות ("חוק הגיוס") המביש והמקומם, שקידומו שולל את זכות הקיום של ממשלתו. עוד צריך ראש הממשלה לקרוא לסדר את שר המשפטים יריב לוין, אשר ניסה לקדם את השינויים המשפטים, גם אלה המוצדקים באטימות כלפי המציאות, מה שגרם לכישלונו ולכישלון כולנו.

• מנהיגי האופוזיציה הפרלמנטרית, יאיר לפיד ובני גנץ, חייבים ללכת מיד בדרכם של מנחם בגין ויוסף ספיר, אשר הצטרפו לממשלה כשרים ללא תיק, ללא משא-ומתן על תיקים וללא תנאים. היום לפיד וגנץ צריכים לפעול ללא חרמות וללא ניסיון להפיל ראש ממשלה שנבחר באורח דמוקרטי. עליהם להתגבר בשעה זאת על תאוותם להפילו. יתר על כן: עליהם לספק לו רשת ביטחון למקרה שאולי, הלוואי השרים הבלתי אחראים יפרשו מן הממשלה. זו יכולה להיות שעתם היפה ביותר.