ערב סיום שלטון המנדט בארץ, ירה השוטר אליעזר שוורצברג במפקדו מייג'ור נתן קרמר, מפקד משטרת פתח תקוה ופצעו פציעה שהוגדרה קשה. שוורצברג נידון לשלוש שנות מאסר. הרקע להתנקשות רומנטי - התנגדותו של קרמר לקשר רומנטי בין בתו לבין שוורצברג. ב-1 בינואר 1948, בסביבות השעה 5 בערב, נכנס אליעזר שוורצברג, שוטר בן 22 מתחנת משטרת פתח תקוה, למשרדו של מפקדו מייג'ור נתן קרמר מפקד משטרת פ"ת ולאחר דין ודברים בינהם ירה במפקדו מספר יריות בגבו ובבטנו. קרמר הוחש לבית החולים בלינסון, נותח ומצבו הוגדר קשה. היורה נעצר ונכלא.

רקע רומנטי

הרקע להתנקשות, הוא רומנטי - התנגדותו של נתן קרמר לקשר האהבה שהתפתח בין בתו אביבה קרמר לאליעזר שוורצברג. שוורצברג תכנן להנשא לאביבה. הימים ימי שלטון המנדט הבריטי בארץ, כארבעה חודשים לפני הכרזת המדינה, ערב סיום שלטון המנדט בארץ. המשפט היה מזורז והחל ממרס 1948 כחודשיים לאחר ההתנקשות. שוורצברג הואשם בתחילה באשמת ניסיון לרצח בכוונה תחילה. את שוורצברג ייצג עו"ד בנימני. התובע במשפט היה עו"ד סלאנט. במהלך המשפט גולל שוורצברג בן ה-22 את סיפור תלאות חייו. הוא נולד ברומניה ובפרוץ מלחמת העולם השנייה היה בן 14. הוא ברח מרומניה, נדד דרך פולין לרוסיה, ועבד שם במכרות. בהיותו בן 16 הצטרף לצבא הפולני ושירת במסגרתו בפרס ובעירק. ב-1942 הגיע לארץ. במרס 1942 שוחרר מן הצבא הפולני, שהה זמן מה בקיבוץ ואחר כך התגייס לצבא הבריטי ושירת במצריים. בהמשך הצטרף למשטרת המנדט, שירת במשטרת תל אביב ובדצמבר 1947 עבר לשרת במשטרת פתח תקוה. בעת שירותו במשטרת תל אביב הכיר שוורצברג את אביבה קרמר שעבדה ככתבנית במטה המשטרה בתל אביב. בין שוורצברג לאביבה התפתח רומן וקשר אהבה כנראה הדדי. נתן קרמר אביה של אביבה, מוותיקי משטרת המנדט, שירת כקצין במשטרת תל אביב וב-1947 הועלה לדרגת מייגור ומונה למפקד משטרת פתח תקוה. שוורצברג ביקר את אביבה בבית הוריה בתל אביב בנוכחות אמה, אולם האב התנגד לקשר שהתפתח בין בתו לשוורצברג. הוא דרש בתקיפות גם מבתו וגם משוורצברג לנתק את הקשר בניהם. נתן קרמר היה מפקדו של שוורצברג במשטרת פתח תקוה ונוצר מתח בינהם על-רקע זה. בשלב מסוים נפגשו שוורצברג ואביבה בחשאי שמא היוודע הדבר לאב.

עדויות סותרות

במהלך המשפט העידו למעלה מ-10 קצינים ושוטרים. הם העידו ששמעו צעקות ויריות מכיוון משרדו של מפקד התחנה, אך לא ידעו לתאר את השתלשלות האירועים המדויקת בתוך משרדו של קרמר. נתן קרמר נותח וששוחר מבית החולים ב-25 בינואר 1948. הוא העיד במשפט כי הנאשם, שהיה נהג במשטרת פ"ת, התפרץ ב-1 בינואר 1948 לחדרו כשבידו אקדח שכוון אליו ובאומרו מספר מילים לא מובנות ירה לעברו. הכדור הראשון פגע בחזהו והשני בבטנו. קרמר סיפר עוד כי כדי להימנע מפגיעות נוספות התכופף מאחורי השולחן, אחר כמה שניות התרומם והדף כסא לעבר הנאשם. קרמר אמר יום לפני כן לבתו "את ילדה צעירה אינך צריכה להתחתן". הנאשם שוורצברג מסר גרסה שונה. לדבריו לא חדר למשרדו של קרמר אלא כשעבר במסדרון מול דלתו פתוחה של מפקד התחנה קרמר, קרא לו זה "להיכנס למשרדו ודרש ממנו בתוקף להפסיק מיד את קשריו עם בתו. לדברי שוורצברג השיב לקרמר ""זה בלתי אפשרי להפסיק" ובתגובה זרק קרמר לעברו כסא. שוורצברג, כך לדבריו, נכנס לבלבול וללחץ וירה לעבר קרמר מספר יריות. לשמע היריות חשו למשרדו של מפקדם קרמר, השוטר בלוך, הסרג'נט גרייבר ואנשי משטרה נוספים, הוציאו מידי הנאשם את אקדחו, עצרוהו, העבירו את הפצוע לדירתו הנמצאת בתחנה ומשם לבית חולים בלינסון.

גזר דינו של שוורצברג

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב קנטרוביץ כנראה האמין יותר לעדותו של הנאשם ולפני פסק הדין המיר את סעיף אשמתו של שוורצברג מניסיון לרצח בכוונה תחילה לניסיון הריגה שלא בכוונה תחילה. סנגור הנאשם עו"ד בנימיני ביקש להקל בעונשו של הנאשם בגלל רגשותיו וסבלו. הנאשם הביע צער על המעשה וסיפר כי אביבה שלחה אליו ממתקים לבית הסוהר וכי לא הייתה בכוונתו לירות בקרמר וכי ראה בו את חותנו לעתיד. ב-15 במרס 1948 כחודשיים וחצי לאחר ההתנקשות בקרמר במשפט בזק שנמשך כחודשיים, גזר שופט בבית המשפט המחוזי בת"א קנטרוביץ' על אליעזר שוורצברג 3 שנות מאסר בפועל, באשמת ניסיון לרצח שלא בכוונה תחילה. השופט ציין כי לנאשם אין עבר פלילי ואין האשמות קודמות וכי חווה תלאות וסבל בחייו.