לא כל כך מזמן, במהלך הקיץ שעבר, התגאה שר האוצר אביגדור ליברמן בכך שהמדינה הרוויחה סכום עתק של כ-65 מיליארדי שקלים כתוצאה ממיסוי נדל"ן. סכום זה, על-פי הערכות זהירות, נסק לעבר 70 מיליארד שקל לקראת סוף 2022. טיפה קשה לדייק לאיזה סכום בדיוק נגיע עד סוף השנה הנוכחית, 2023, אולם דבר אחד ברור: הסכום יהיה נמוך בעשרות מיליארד שקל לעומת זה שהיה בשנה הקודמת. הסיבה העיקרית לכך טמונה ללא ספק בעובדה ששוק הדיור כולו נזנח לחלוטין באג'נדה הממשלתית, זאת כאשר תשומת הלב הופנתה מדי חודש בחודשו לעניינים איזוטרים לחלוטין, מה יהיה גובה מדד הדיור ומה יהיה גובה הריבית. ואכן הפטישיזם, עבודת האלילים של מדד ה-15 לחודש והחלטת הריבית של סוף החודש, הותירו את שוק הדיור חרב בדיוק כמו הקולוסיאום והקטקומבות של עיר הנצח רומא. ככלות הכל מי בדק מה בדיוק סדר היום של שר השיכון, מנכ"ל משרדו ויתר הפקידים הבכירים? מה הם באמת עושים, אם בכלל, בשביל לקדם דיור לכלל עם ישראל ולא רק לסקטור מצומצם אחד? ומי בדק מה בדיוק סדר היום של ראשי רמ"י הזחוחים הממשיכים לנסות לתדלק את מחירי המכרזים, זאת למרות שבמהלך החודשים האחרונים כמעט אף קבלן לא ניגש אליהם והרווחים התרסקו מכ-2.3 מיליארדי שקלים ביוני אשתקד לכ-1.1 בלבד השנה? ומי בדק, אם בכלל, מה עושים במנהל התכנון על-מנת לקצר את ההליכים הסיזיפיים לקבלת היתרים ועל-מנת להסיר את אי-הוודאות לגבי המשך התמ"א 38? ומי בדק, אם בכלל, מדוע לוקחים את חוק ההסדרים שנועד לקצר ולפשט הליכים והופכים אותו לקרדום על-מנת לחבוט כמה שיותר הן ברשויות המקומיות והן בקבלנים, כולל סנקציות מפליגות שמבריחות את כולם משוק הדיור? ומי בדק, אם בכלל, איך זה שתוך פחות משנה כ-800 קבלנים לפחות פשטו את הרגל ועוד מאות רבות נקלעו לקשיים משמעותיים. האם מישהו ניסה לסייע להם, למשל, מול הריבית הנשכנית של הבנקים? ולמי היה אכפת, אם בכלל, שהבנקים המסחריים הרוויחו במהלך חודשים ספורים סכום עתק של כ-15 מיליארדי שקלים, המאפשר להם לבצע קמפיינים עתירי סלבריטאים בכל אמצעי התקשורת, זאת כאשר רבים מאוד מלקוחותיהם אינם מסוגלים כלל ועיקר לגמור את החודש? בז'רגון הצבאי, שואתו אני זוכר עוד מימי שרותי כקצין קרבי ביחידה מיוחדת בשנות ה-70 וה-80 של האמה שעברה, קוראים לתופעה הנלוזה הזו "לירות בתוך הנגמ"ש", תופעה שבה כולם מפסידים כאשר יורים לעבר מטרה שאינה נכונה כלל ועיקר ופוגעת בראש וראשונה בכוח שיורה אותה. אולם, וזה אולם גדול, להבדיל אלף אלפי הבדלות מנגמ"ש בודד אחד, כאן מדובר במדינת ישראל, המדינה היחידה שיש לנו, הכלכלה היחידה שיש לנו, ושענף הנדל"ן, במקום להיות בימים ימימה מנוע צמיחה אפקטיבי, הושלך אל פח הזבל שבחצר האחורית, לשרירות ליבם של חתולי רחוב, ואין מושיע.