רציתי ערב מטלטל. מצד שני, רציתי גם פינוק, רציתי קרוב לבית ורציתי אוכלוסיה טובה ולא צעירה מדי. מצאתי את עצמי יחד עם רנית בקוואן, בר עם אפיל משודרג באזור התעשיה שוקק החיים של הרצליה פיתוח, ממש מרחק יריקה מאייקונים קולינאריים מלאי פאסון והדר. חניה יש בשפע בחניון ליד או ברחובות הסמוכים לצד מיטב היצירות המוטוריות מרחבי העולם.
השם הלא שגרתי של המקום, שעורר אצלי אוטומטית אסוציאציות של פיליפיניות שמקשקשות באוטובוסים בצחקוקים רמים, לקוח מן השפה הפיליפינית - כפיים לעולם האסוציאציות שלי - ומשמעותו: "כל מה שאתה מאחל לעצמך". פנטהאוז במגדלי אקירוב או שלושה בנים זכרים, תנסו לומר ברצף ואינטונציה משתנה את השם כמה פעמים: "קוואן, קוואן, קוואן, קוואן" ותראו עד כמה זה ממכר.
נכנסנו. אני, כהרגלי, כבר התחלתי לפתח רעב. הווליום במקום לא מותיר לשוהים ברירה. בשעה 22:30 של יום חמישי, המקום היה מלא כמעט עד אפס מקום, ללא יכולת תנועה. אנחנו למזלנו ישבנו במקום אסטרטגי ומצוין על הבר הגדול שצורתו המפותלת לא ממש מזוהה גיאומטרית עם אף צורה ידועה, אך עושה את העבודה ומספקת מקסימום חיכוכים עם אלה הבאים/באות להזמין עוד משקה או משהו לנשנוש קליל ליד.
קוקטייל קיר רויאל לרנית (33 שקל), מנת גריי-גוס לימון עבורי (58 שקל), אחלה אייטיז בסביבה, קצת זריקות מוזיקה צבעוניות מודרניות והרעב מתחיל לחפור שהוא רוצה יחס יחד עם השתייה. לבטים של כיף, בין מנת קלמארי מטוגנת (33 שקל) לאחד הראפים בתפריט, הובילו אותנו להכרעה מוצלחת - ראפ קוואן, טורטיה פריכה זרוית שומשום לבן במילוי בשר טלה קצוץ בליווי טחינה ירוקה ואדומה (41 שקל). עוד דגמנו מנת קרפצ'יו סינטה טובה (33 שקל), שהוגשה בתצורתה המסורתית בזילוף בלסמי, שמן זית, וליווי צמוד של עלים טריים וכפיסי פרמזן. לחמעג'ון, מעין פוקצ'ה בתוספת בקר טחון, פיסות עגבניה, פטרוזיליה קצוצה וביצה קשה (33 שקל) הייתה אף היא נשנוש נחמד לצד השתייה. עודנו שותים ונהנים מן המנות ומישהי עטוית חולצה כתומה מחליטה לעלות על הבר ולהפגין צעדי ריקוד ובעיקר פיתוי לגברברי הסביבה. מספר מקרי הצוואר התפוס לאותו ערב ודאי הרקיעו שחקים עם פיזור החושך ועליית המחר. אלעד, הברמן שלנו לערב, מציע צ'ייסר וויסקי נהדר (ת'כלס, לא שמעתי מה הוא אומר, אבל הנהנתי לאות הסכמה). רנית מבקשת קוקטייל ב"פרי סטייל" של אלעד ונראית מרוצה. אני עם הדיאט ספרייט שלי מרגיש כאן ממש אוונגרד, ומתחיל להתגרד שוב מרעב. רנית מביטה בי במבטי תמיהה. לך תסביר לה שאי אפשר להישאר אדיש למנת שיפודי אנטרקוט שצ'יק צ'ק מצאה את דרכה אליי בליווי יתדות בטטות צלויות ותפו"א (46 שקל).
זהו. קיבה א' סתומה. קיבה ב' מקבלת סופלה שוקולד חמים (29 שקל) לגראנד פינאלה, וקרירות הערב מקבלת את פנינו ביציאה לרחוב עם סיום החוויה. היה כיף, טעים, באווירה טובה. קראו לזה שורת סיום ממצה.