החלק הביטחוני התקדם מיד ובמרץ. בתוך כשנה וחצי מכינון היחסים ביקרו בבחריין ראש הממשלה נפתלי בנט, שר החוץ יאיר לפיד, שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל אביב כוכבי, ונפגשו עם צמרת בית המלוכה והצבא לתיאום שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות. ביקורם הפומבי של בכירים ישראלים בממלכה הזעירה, 150 ק"מ מחופי אירן, ושת"פ מודיעיני ובתחום המל"טים, נשאו מסר ברור שישראל ובחריין עומדות בחזית אחידה מול אירן.
עם זאת, הרובד הכלכלי של היחסים נותר מאחור. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי בעוד שהאמירתים סחרו עם ישראל ב-2022-2021 בכ-2.5 מיליארד דולר (ללא יהלומים ושירותים), הסחר עם בחריין עמד על כ-20 מיליון דולר בלבד. את הפער ניתן להסביר בין היתר בהיות איחוד האמירויות מרכז כלכלי גלובאלי (ולכן הנתונים משקפים גם, אולי בעיקר, ייצוא-מחדש של סחורות ממשקים אחרים), בהזדמנויות שהיא מציעה ובאטרקציות התיירותיות הרבות שבה (דובאי אירחה אשתקד 15 מיליון תיירים). בשעה שכמיליון ישראלים הגיעו לאיחוד האמירויות ב-2022, רק כמה אלפים פקדו את בחריין (פער זה ניתן להסביר בחלקו בהיות דובאי מרכז תעופתי גלובאלי ויעד ביניים לטיסות המשך לאסיה). ב-2022 ביקרו בישראל 1,400 תיירים מאיחוד האמירויות, ומבחריין - 400 בלבד.
קשרי הכלכלה חשובים לציבור הבחרייני ומוחשיים יותר מקשרי הביטחון בין המדינות. 40% מהבחריינים מוכנים לקשרים עסקיים מסוימים עם ישראל, שיועילו לכלכלה המקומית, לעומת עשירית בלבד שמעוניינים בשיתוף פעולה עימה נגד אירן. התמורה הכלכלית הפוטנציאלית יכולה לחלחל למגזרים בבחריין שמחוץ לחוגי השלטון, שעבורם, לא זו בלבד שהנורמליזציה כרוכה בעלות הפרת הסולידריות עם הפלשתינים, אלא היא גם לא מניבה את רווח הכלכלי המצופה, ולשכנעם שיש ביחסים תועלת.
לקראת סוף 2022, הטרוניות בנושא, שעד אז נשמעו רק מפי האופוזיציה, הגיעו גם למעגלי השלטון. גורם המקורב לממשלה במנאמה הודה בדברים לתקשורת הישראלית, שבחריין הייתה רוצה לראות השקעות ישראליות בממלכה, ולא רק אנשי עסקים ישראלים שמגיעים לביקורים חטופים במטרה לגייס כספים למיזמים בישראל.
מהלכיה של ממשלת ישראל הנוכחית בוודאי לא מיטיבים עם היחסים, ובית המלוכה הבחרייני גם הוא מתנער מאמירות שרי הימין וממהלכי הממשלה בנושא הפלשתיני. בשונה מרצף הביקורים של הצמרת המדינית-צבאית הישראלית בבחריין בשנתיים הקודמות, במהלכן גם ביקר בישראל שר החוץ הבחרייני עבד אל-לטיף א-זיאני, ב-2023 טרם נרשם מפגש רשמי של בכירים משתי המדינות. בולטת לא פחות היא העובדה שהסכם הסחר החופשי בין ישראל לבחריין, שניסוחו בידי הדרגים המקצועיים הסתיים כבר לפני כשנה וצפוי היה לעודד סחר בין המדינות, עדיין לא אושר בידי ההנהגות.
