לאחר שתיקה מתמשכת ואי נקיטת כל עמדה בנוגע למלחמה באוקראינה, ראש ממשלת ישראל התעורר, נטש את המשבר הקשה הפוקד את החברה, את האתגרים הביטחוניים המאיימים עלינו ואת הכלכלה המקרטעת, כדי לקיים שיחה חשובה וממושכת עם נשיא אוקראינה זלנסקי. השיחה נסובה על הספקת נשק הגנה לצבא אוקראינה, לא כדי לפתור את מצוקות היהודים שנותרו שם, וגם לא כדי לדבר על אולי אפשרות עלייתם וקליטתם בישראל. השיחה עסקה בהיתרים ובאישורים שיש להעמיד לטובת המוני הישראלים המתכננים להגיע לאומן להשתטח על "קברו" של רבי נחמן מברסלב.
זה המקום להדגיש כי "העלייה לרגל" לקברו של נחמן מתוזמנת לחגי תשרי המקודשים ראש השנה ויום הכיפורים, בהם קהל החסידים "המסורים" נוטשים לנפשם את נשותיהם ואת משפחתם "לחגוג" בגפם את החגים בארץ, בעוד הם רוקדים ומשתוללים ברחובות העיר אומן ובסביבתה. המלחמה העקובה מדם הנטשת באוקראינה לא מניעה אותם לחשוב אולי בשל הסכנות האורבות נכון לדלג על ההרגל הזה ולחכות עד יעבור זעם. מבחינתם: מצוות ההשתטחות על קבר רבי נחמן, דוחה ומבטלת כל סכנה.
אין להתפלא לא על התערבות ראש הממשלה אצל הנשיא זלנסקי לסייע בעדם ולא על ההתעלמות שלהם מהסכנות האורבות בהגעה לאומן. אנו למודי ניסיון מאותה התרחשות שערורייתית בנהירה לקבר יוסף בשכם בחודש אוגוסט, עת אולץ הצבא בהוראת הממשלה לפתוח להם את הדרך לקבר ולפרוס סביבו כוחות אבטחה. החיילים הועמדו מול סכנות של ממש, 3 מהם נפצעו. כל זאת כדי לאפשר לחבורת פנאטים "עבודת אללים" העוטה כסות דתית בסיוע ובעידוד ממשלה שבויה. אני מסתכן לקבוע כי כל הנוהרים לקברים הללו בשכם ובאומן הם עדרים חסרי דעת וחסרי אמונה.
חסרי דעת - בשל דביקותם באתרים שאיש לא בדק, לא חקר ואין שום קביעה ודאית לזהות הקבורים שם. חסרי אמונה - כי אין שום אסמכתא בכתובים שהעלייה לקברים הינה מצווה. יתרה מכך, בתפישת חז"ל: נוהג העלייה וההשתטחות על "קברי צדיקים" נשלל מכל וכל.
בפרשת "וזאת הברכה" שנקרא בעוד כשבועיים מסופר על מותו של נביא הנביאים - משה רבנו, בה נאמר: "ויקבור אתו בגי (בגיא) בארץ מואב מול בית פעור ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה". על-פי כל המפרשים, הסיבה שקברו נעלם מעיני אדם עד היום הזה, הינה כדי שקברו לא יהפוך ל"אתר עליה לרגל", לקיום טקסים אליליים ופגניים בשל היותם תועבה בפני האלוקים.
כאמור ישנו קו מקשר בין הדרישה לכניסה לקבר יוסף במחיר הסיכון של חיילי צה"ל ובין הטירוף לטוס לאומן גם במחיר סיכון חיים של רבים מהנכנסים לציון הקבר. הציבור הנוהר לאתרים אלו, המחזיק עצמו דתי אמור להיות בקיא בשאלה: האם בציווי המפורש "ונשמרתם לנפשותיכם" אין כדי להרתיע ולצנן את הלהט חסר ההיגיון לרוץ בריצת אמוק לתוככי הסכנות האורבות בשטח אויב ובזירת קרבות?. במציאות הזאת תמוהה עמדת הממשלה והעומד בראשה ועומדת השאלה מה מניע אותם לתת ידם לסיכון חיי אדם.