לאחר תבוסת שאול המלך ובנו יהונתן מול פלישתים, נשא המל לעתיד דוד את מה שמכונה "קינת דוד": אל תגידו בגת, אל תבשרו בחוצות אשקלון, פן תשמחנה בנות פלישתים, פן תעלוצנה בנות הערלים". נזכרתי בפסוק מיתולוגי זה מן המקרא (שמושאל ב', פרק א, פסוק 20) כששמתי על גלי האתר את הפרסום הממומן של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) למה שמכונה "כרמי גת", מתחם ענק בן עשרת אלפים יחידות דיור, מתוכן כמחצית לציבור החרדי. לצערי, נראה כי רשות מקרקעי ישראל ממשיכה לשרוף תקציבי ענק על חשבון הציבור לטובת פרסומים ממומנים, כפי שעשתה לאחרונה גם בחוף נתניה ומן הסתם תעשה זאת גם במקומות נוספים. על כן נשאלת השאלה מדוע דווקא בעת הזאת, כשעם ישראל נאנק תחת כובד יוקר המחיה וההתייקרות הבלתי נסבלת של המשכנתאות, והמימון של היזמים והקבלנים מזנק לשמיים, מדוע דווקא בעת הזאת מוצאת רמ"י את הצורך לפרסם את המכרזים שלה בבת רבים? יתרה מכך: הלא מדובר, לכאורה, במיקום מבוקש ביותר, קריית גת, עיר צומחת הממוקמת על התפר שבין השפלה לבין הנגב הצפוני, מקושרת לתל אביב ברכבת מהירה המגיעה אל העיר העברית הראשונה תוך 28 דקות בלבד, זאת בנוסף לכביש "חוצה ישראל" וכביש 40, ויש בתחומה אזור תעסוקה מתפתח הכולל בתוכו את אינטל וחברות עתירות טכנולוגיה נוספות. ובכן, הבעיה שידועה היטב לרמ"י ולקובעי המדיניות במשרד השיכון ויתר משרדי הממשלה הרלוונטיים, הינו החשש (המוצדק מאוד!) שגם מכרז ענק זה עלול מאוד להיכשל כפי שנכשלו מכרזים קודמים שאליהם לא ניגשו כלל הקבלנים. כללות הכול, הבעיה הבסיסית של ריבית מרקיעה שחקים המייקרת מאוד את המימון, מרתיעה, ותמשיך מן הסתם להרתיע את הקבלנים, גם אם מדובר בהיקף קרקע מרשים במיוחד ובמיקום שהינו לכל הדעות בעל פוטנציאל לא רע ככלל ועיקר. ובעיה נוספת, שהינה נגזרת של הבעיה העיקרית, הינה תעסוקה הולמת לרבבות ישראלים שאמורים להתגורר ב"כרמי גת" מחציתם חרדים שמורגלים ברובם הגדול להתגורר במרכז הארץ, בני ברק, אלעד, מודיעין עילית, ירושלים, אשדוד, שספק רב אם ימצאו עבודה מתאימה באזור. קיים עיוות בשיטת מכרזי רמ"י המתדלק את מחירי הקרקע ובכך גם את מחירי הדיור, שנמשך ולא מטופל כלל. לתחושתי, ברמ"י הולכים אל ה"מצוי" ולא על ה"רצוי", כלומר משווקים קרקע זמינה בכמות נכבדה היכן שאפשר, זאת ללא תכנון מוקדם של אפשרויות התעסוקה, זאת במקום ללכת על ה"רצוי", כלומר לנסות וללכת על מתחמים הממוקמים בממשק סביר לתעסוקה וליתר הצרכים של לקוחות הקצה הפוטנציאליים. לסיכום, כמי שממתגת ערים ברחבי ישראל אני סבורה כי שיווק קרקע, לפרוטוקול, אינו בבחינת "פאסט פוד" בשיטת "אכול כפי יכולתך". מדובר במשנה סדורה המחייבת את כל מקבלי ההחלטות לחשב מסלול מחדש ולערוך טיפול שורש מעמיק על-מנת לייצר אותה ויפה שעה אחת קודם!