על חידוש אחד לפחות ניתן להצביע: הוא אינו לקוח מתחום מוגדר, ברור לכל. אנו שואלים חידוש זה מתחום הלשון המדוברת, או המשודרת ואולי-אולי, מתחום השיח היומיומי, החילוני, הלשוני.
אין ספק, לפחות בעיני הכותב, 'תבהלה' היא מונח מחדש בשפתנו - אך הוא גם הולם את אופיה של השנה החולפת. אכן, השורות הבאות מיועדות לאנשי התקשורת. תשפ"ג הייתה 'שנת התבהלה' ודומה כי טובים הסיכויים שלקוחות התקשורת למגזריה יקלטו ללא יסורים את המונח החדש, כאמור, ה'תבהלה'. ולכל המתקשים בפיענוח סוגו של הרך הנולד, הבלשני, נבהיר כי 'תבהלה' היא תחליפו העברי ללשון זרה, ולפיו ייאמר: 'פאניקה'. 'פאניקה' היא תבהלה. והרי המונח החדש, המוטמע לאיטו בשפת היום-יום, הוא לטעמנו הגדרה מדויקת שהולמת את קורותיה של השנה החולפת. הוכחה: יואילו המתעניינים לדפדף בעמודי העיתונים היומיים שיצאו אשתקד לאור. ניתן לומר: תשפ"ג - מתפוגגת לה, תוך שהיא מותירה אחריה משאלה, קרקע פוריה, לצמיחתה של 'תבהלה'.
לטעמנו, אנו בתקשורת, ובמיוחד קובעי הכותרות, אמני הדרמטיזציה, עמלנו הרבה כדי להצדיק את קיומו של מצב הרוח הקודר שבו נתונים, כנראה, רוב צרכני התקשורת. יש לציין כי מאמץ רב השקיעו עורכי החדשות באמצעי התקשורת עד שהגענו - למרבה הצער - לדרגת התבהלה כפי שאנו מאפיינים את תשפ"ג.
ספק רב אם מצב רוח קדורני זה היה משתלט על סדר היום, כפי שיבלית כובשת טריטוריה בקרקע מחייתה, אילו עורכי החדשות היו אומרים לעצמם: לא הגזמנו? זהו סימן שאלה המציין 'חשבון נפש'. אילו רצינו למצוא חן, לפלס דרך בניגוד לכיוון הזרם, אולי היינו מעלים בדעתנו למצוא בשפתנו גם את היפוכו של המונח 'תבהלה'. אולי המציאות עצמה הייתה מתייצבת במרכז הבמה ומכריזה: 'הביטו וראו, האם באמת ראויה אני שיכנו אותי תבהלה?'.
אני מקווה שקוראי השורות הנ"ל יפענחו את כוונת הכותב, הממליץ: 'אנא, בואו נוריד את הווליום', כמו שאומרים. אולי נשיב את הכותרות הזועקות - אל מקבץ היריב: ניצמד למציאות, ולא לתחום הנבואה. הנבואה הפכה להיות רכיב בולט בדיווחים על המתרחש. המתרחש - עניינו ההווה והעבר. הנבואה - עניינה בעתיד. ייתכן מאוד, שזוהי תחזית שאולי תתממש, וניצמד לקרקע המציאות, גם מצב הרוח הלאומי היה משנה כיוון, ומחלץ עצמו מן השפל. אך אין כל ערובה כי כך יקרה. קיימת תקווה.
לעת עתה, נוכל לומר באורח חד-משמעי: לא כל חילופי דברים, המבוטאים בחוסר נימוס, ראויים לכותרת:"זהירות, משבר!". כי עד שעות הערב יתברר לכל כי ה"משבר" אינו משבר, אבל הצלחנו להתקרב אל התבהלה. אילו הייתה ננקטת יוזמה ולפיה באורח קבע, הייתה נבחנת התממשות הנבואה, ספק אם המימצאים היו משמחים את כותביהן. הלקוחות היו מביעים שביעות רצון, אבל אולי גם זאת נבואת שקר. לפחות נאמר לעצמנו: ניסינו להאחז התקווה. כך רצוי וראוי.