לקונגרס האמריקני נותרו רק שישה ימי עבודה כדי למנוע סגירה חלקית של הממשל בסוף החודש, וייתכן שהדבר לא יעלה בידיו. וושינגטון פוסט מסביר את המצב. בעיקרון, זה הימין הקיצוני הרפובליקני בבית הנבחרים נגד כל השאר. מחוקקים אלה אומרים שהם רוצים קיצוץ עמוק בתקציב, וגם יותר כסף לביטחון בגבול. זוהי קבוצה קטנה אך חזקה. אם ארבעה בלבד מהם ידבקו בעמדתם, הם יכולים לשתק את תקצוב הממשל. אחד ממנהיגיהם הוא מאט גץ, הצפוי להתמודד בעוד שנתיים על משרת מושל פלורידה ורוצה את תמיכתו של דונלד טראמפ. זה יכול להסביר מדוע הוא מרגיז את ראשי הסיעה, כולל במחיר של שיתוק הממשל. הם הזהירו שסגירה אינה משרתת את המפלגה השולטת בבית הנבחרים, אבל אנשי הימין הקיצוני זוכים לתמיכה במחוזות הבחירה שלהם על סגירה או אפילו על אפשרות של חדלות פרעון. מה רוצים כל האחרים? מחוקקים מתונים בשני הבתים אינם רוצים קיצוצים נוספים, אלא לשמר את התקציב עליו הסכימו באביב האחרון. הנשיא ג'ו ביידן רוצה כסף לסיוע באסונות (כמו דליקות הענק בהוואי) ולסיוע לאוקראינה. אז למה אי-אפשר להעביר תקציב בלי הימין הקיצוני? כי אנשיו יכולים להדיח את יו"ר הבית, קווין מק'ארתי, והם מאיימים לעשות זאת. הם גם יכולים להקפיא את ההצבעה על התקציב ולשתק את הבית. יש צורך להבטיח רוב בעד התקציב עד 30 בספטמבר – סיומה של שנת התקציב והמועד בו יהיה הממשל ייסגר בהעדר תקציב חדש. מדוע זה קורה שוב ושוב? היפר-מפלגתיות, משיב הפוסט. בממשל מחולק כמו זה שיש לארה"ב, הקונגרס אינו מקבל את רוב ההחלטות. אבל בכל שנה בסתיו עליו למצוא דרך לממן את הממשל ומדי פעם גם להעלות את תקרת החוב. כאשר אין חוקים מרכזיים אחרים על סדר היום, המחוקקים רואים את התקציב כאפשרות העיקרית שלהם להטביע את חותמם. סגירות היו נדירות אך הפכו לשכיחות: 14 פעמים בארבעת העשורים האחרונים, והן נמשכו בין יום אחד לבין 35 יום אצל טראמפ. שאלת בונוס: מתי לאחרונה היה לארה"ב תקציב מאוזן – בלי גרעון ובלי עודף בחשבון ההוצאות וההכנסות של הממשל? התשובה: בשנת 2001, בסיומו של עידן ביל קלינטון. מיד לאחר מכן חתם ג'ורג' בוש הבן על קיצוצי מיסים נרחבים, שהוסיפו 1.5 טריליון דולר לחוב הלאומי. מאז, החוב הלך וגדל בשל המלחמות באפגניסטן ועירק, התייקרות הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות מדיקר, קיצוצי מיסים, עסקות פוליטיות על תוספות תקציב ועוד. הפחתת המס על העשירים והחברות בזמן טראמפ, כמו גם חבילות הסיוע לקורונה של טראמפ וביידן, הגדילו אותו עוד יותר. נכון לעכשיו, איזון התקציב יחייב קיצוץ כה חד בהוצאות, שרוב הפוליטיקאים לא מוכנים לבצע.