איך קשורים "הימים הנוראים" לעבודת עורך הדין ומלאכת השפיטה? ובכן, לא יאומן, אבל חודש אלול חלף, איתו שני ימי הדין של ראש השנה, היום אנו כבר בצום גדליה, ולפני שנעשה אפצ'י נהיה "אחרי החגים". חגים ומועדים זה היינו הך למרות שאפשר וניתן לחוג במעגל מבלי למעוד. דברו וידברו על חשבון הנפש, על התשובה, הוידוי, החרטה, הקבלה לעתיד. אני רוצה ברשותכם להתמקד בנקודה אחת שלדעתי היא יכולה לרפא כמעט כל שבר. שמתם לב כיצד נשרא שמו של ה' בימים אלה? לצד הרחום והחנון, המוחל והסולח, נושא העוון, מעביר על פשע, האל נקרא "שומע תפילה". הוא פשוט מאזין. מקשיב לנו ושומע את קולינו. גם בימות השנה, טוב בתפילת "שמע קולנו" לדבר עם ה' בשפה של כל אחד ואחת מאתנו, הוא אל שומע תפילה. ומה זה בא ללמד אותנו? פשוט להקשיב. דורנו, המאופיין כל כך בהכרה של "הפרעת קשב וריכוז"... דור של "כאן ועכשיו"... אין בו סבלנות, בוודאי לא סובלנות, אין דחיית סיפוקים, הכל חייב להתבצע מיידית. בכובעי כראש התנועה להגינות משפטית, אני יושב מדי יום עם עורכי דין ולקוחות. שמתי לב, כי לא אחת עורכי דין טועים בדברים מהותיים בכתבי טענותיהם. יודעים למה? כי הם לא ישבו בסבלנות והקשיבו ללקוח. "טוב טוב אני הבנתי אותך, אין צורך לחזור על זה כל פעם מחדש".. כל מי שהיה אצל עורך דין מכיר את המשפט הזה. אינני מדבר על אי-זמינות בטלפון, או על "פגישה טלפונית" עם עורך הדין, הרוצה לצאת ידי חובה בהקשבה מינימלית. כיום, עולם המשפט מכיר יותר ויותר בגישור. מי שלא מבין חושב כי גישור הוא ויתור הדדי. כיום לרשותינו מודלים של גישור: גישור פרגמטי, או טרנספורמטיבי או נרטיבי ואף גישור סמכותי. בין השנים 1982 - 1990 הופיעה "תקופת הספקות" והייתה התנגדות להליך ה-ADR. גישור הוא לא רק פתרון של בעיות. יש בו דגש על מערכות יחסים והעדפת קשרים על פני יתרונות כלכליים. בגישור, נשים לב גם על "התהליך" ולא רק על "התוצאה". בעצם, כאשר אנו נגשים לעבודת "התשובה" בתקופת "הימים הנוראים" אנו "הופכים אותם" מימים נוראים "לחודש הרחמים והסליחות". ידועים דברי רבותינו כי השב מאהבת ה' הרי "שזדונותיו הופכים לזכויות". הכיצד? זו תובנה שגם ניתן לקחת מעולם הגישור, בו קונפליקט, הוא הזדמנות לצמיחה, משכך, תפיסת הקונפליקט כמושג חיובי, מופיעה גם בעולמה של תשובה ובעולמו של מגשר טוב. אני שב ורואה, כי דבריו של בן בג בג במסכת אבות, אמיתיים, נכונים ורלוונטיים עד ימינו אנו ואולי ביתר שאת. שימו לב: "הפוך בה והפוך בה (בתורה) דכולא בה (שהכל בה). אנו בימים של טרנספורמציה, חיזוק האני, העצמה בונה, רוגע, בהירות, ביטחון, ארגון מחדש של הראש, והחלטיות לקבלה לעתיד. אלו ימי הכרה, פתיוחת, קשב, ואהדה לצד השני. הן במצוות שבין אדם למקום והן במצוות שבין אדם לחבירו. אני מזמין אתכם לעקוב מקרוב על ההתנהגות הבאה. כיצד אנו קוראים טקסט במחשב? ברפרוף, במרוצה על האותיות.. "אההההה, אהההה, אההה". איך לומדים גמרא? בעיון. בניחותא. בהקשבה לשני. הרבה הקשבה. "דיבוק חברים". כך נקרא אחד מקנייני התורה. כי טיבה של הקשבה לחבר בין הלבבות. דעו לכם: "יש עובדות ברגשות"!. אל תשכחו: לשיחה על העבר יש ערך בהווה. זכרו: הישגים קטנים הם בעלי ערך רב.