הסיור האחרון בחו"ל שערך הגנרל מארק מיליי כיו"ר המטות המשולבים של ארה"ב עסק כולו במלחמה באוקראינה – מטרה בה תמך בכל מאודו, לצד מניעת התפשטות המלחמה לעימות ישיר בין ארה"ב לרוסיה. בשבוע שעבר הוא קיים באוסלו פגישת פרידה עם נציגי נאט"ו, ואז חזר לוושינגטון והצטרף לשר ההגנה, לויד אוסטין, בפגישה עם נציגי מדינות המערב המסייעות לאוקראינה.
האדמירל ההולנדי רוב באואר, העומד בראש הוועדה הצבאית של נאט"ו, אמר באוסלו, כי מיליי הוביל את הברית בלחץ חסר התקדים של הקורונה, הנסיגה הכאוטית מאפגניסטן והמלחמה באוקראינה. הוא גם הזכיר את מה שאולי ייזכר יותר מכל בקדנציה של מיליי: התנגדותו לנסיונו של דונלד טראמפ לבצע פוליטיזציה של הצבא. "היו בקרים בהם לא ידעת אם לא תפוטר עד השקיעה, אבל המשכת להילחם למען מה שידעת שהוא הנכון", הוסיף באואר.
דמותו האמיתית של מיליי – המסיים את כהונתו בשבוע הבא – מורכבת ולעיתים שונה ואף הפוכה מזו הציבורית, כותב הפרשן הבכיר דייוויד איגנציוס בוושינגטון פוסט. במבט ראשון הוא ג'ורג' פטון מודרני – מחוספס ותוקפני. אבל הוא בוגר אוניברסיטת פרינסטון, עם ידע אנציקלופדי בהיסטוריה צבאית והיכרות מעמיקה עם תיאורטיקנים בתחום הגרעין. "הדאגה העיקרית שלו הייתה למנוע עימות בין מעצמות גדולות", אומר דוברו – וזה אומר לשקול בקפידה את סיכוני ההסלמה באוקראינה ולמנוע פרובוקציות מיותרות בים סין הדרומי.
נקודת המבט של מיליי על המלחמה הושפעה מהקרבות שחווה בעירק כקולונל ומפקד חטיבה ב-2005. הוא גם לא שכח את האזהרה שנתן לו ותיק מלחמת העולם השנייה ב-2019 בטקס לציון יום הפלישה לאירופה. מיליי ביקש את עצתו והקשיש ענה, עם דמעה בקצה עינו: "אל תתן לזה לקרות שוב".
איגנציוס חוזר להתנגשות בין מיליי לטראמפ, אשר חמק משירות צבאי ולא הבין דבר בענייני מלחמה, אך נמשך לחזות-דמויית-פטון של מיליי ומינה אותה ליו"ר המטות. היחסים התפוצצו ב-1.6.20, כאשר טראמפ נטל את מיליי (במדים) אל מעבר לכיכר לפאייט, אשר פונתה בכוח ממפגינים, כדי להצטלם ליד כנסייה – לפני שטראמפ גינה את המפגינים בעקבות רצח ג'ורג' פלויד. מיליי זעם ומיהר להתנצל בפני עמיתיו במדים. מאותה נקודה, הוא נלחם להגן על הצבא מפני מה שראה כמתקפה של טראמפ על עצמאותו ומקצוענותו.
לאחר עזיבתו של טראמפ, הפך מיליי ליועץ קרוב הנהנה מאמונו של ג'ו ביידן, במיוחד בנוגע לאוקראינה. מיליי חשש שקייב תיפול במהירות ושהנשיא ולדימיר זלנסקי ייאסר או ייהרג, ולכן דחק באוקראינה להכין תוכנית להמשכיות הממשל. אבל הוא גם צפה שהמלחמה תהיה ארוכה ועקובה מדם. אומרים שלפני הפלישה הוא הזהיר את עמיתו הרוסי, הגנרל ולרי גרסימוב: "אולי תיכנסו לאוקראינה בתוך 14 ימים, אבל יקח לכם 14 שנים לצאת".