בקודמו של קול ישראל - "קול ירושלים", שהוקם על-ידי המנדט הבריטי בשנת 1936, היו מהדורות חדשות לא רציפות כמה פעמים ביום שידור. לאחר הקמת "קול ישראל' עם הקמת המדינה, נמשכו מהדורות אלה אם כי במספר הולך וגדל. מגזינים של חדשות לא היו כי ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שמשרדו חלש על שירות השידור, לא צידד במגזינים, מסיבות שונות, כולן מופרכות, אך תמיד עם גוון פוליטי. לאחר מאבק קשה מצד עיתונאיי קול ישראל הוחל בשידור המגזינים בשם "יומנים". אך הייתה הפרדה מוחלטת בין חדשות לבין רפורטאז'ה מסיבה מקצועית מובהקת. חדשות הן תכנים כמעט טלגרפיים והרפורטאז'ה מביאה את הרקע, את הקולות וכיו"ב סיבות שהן נהירות לכול. עם זאת כל מהדורת חדשות נפתחה במשפט זה "והרי החדשות ועיקרן תחילה". הגיוני מאוד מכול בחינה לרבות למי שאין לו זמן להאזין למהדורה כולה. בשבועות האחרונים חזרה המסורת בהבאת הכותרות בראשית המהדורה, אך באי אלה אייטמים חדשותיים משולבים קטעי הקלטה קצרצרים לעתים בהקלטה משובשת או מרושלת. "גיבנת" מלאכותית. גם זאת רק בימי חול ולא בשבתות ובמועדים, כשכוח האדם מצומצם. אני משער שזה אמור להיות חיקוי של חדשות הרשתות "החברתיות" שכולן טלגרפיות שאין להם כמעט ערך מלבד שהרשת, שמתעסקת בהרבה דברים אחרים, מהם קישקושים - יוצאת ידי חובה של הבאת חדשות. פופליזם חקייני תפל שהוא חסר טעם וערך ואני תוהה מי היה הגאון מאחורי שינוי זה. אכן יש צורך בשינוי בחטיבת החדשות, בעיקר בתוכן הרבה יותר רדיקאלי, מקצועי וערכי. אבל מהדורת חדשות משולבת בשפריץ של רפורטז'ה, שלעתים קרובות ההקלטה משובשת ובלתי מובנת, אינה אחד מהם.