אחריות ואשמה
הרבה דיבורים נשמעים בימים אלה על סירובו של
בנימין נתניהו לקבל על עצמו את האחריות למחדל הנורא שכמותו לא היה מאז קום המדינה, בעיקר אל-מול מה שנראה היה כנטילת האחריות על-ידי מנהיגים בדרגים המקצועיים (צבא, שב"כ). היו מי שהזכירו את ה"כאילו" נטילת אחריות מצידם של אנשים כמו
צחי הנגבי או ו
בצלאל סמוטריץ'. לעומת כל אלה, מי שלא היסס ונטל אחריות אף שאינו מכהן עתה בשום תפקיד היה מי שהיה ראש
ממשלה וגם שר ביטחון -
נפתלי בנט.
הכל יודעים: אין מה לצפות מנתניהו שייקח אחריות על משהו. יש מי שאומר שזה לא ב-דנ"א שלו ומה שיותר ברור - הוא עסוק, גם כעת, במאמציו להימלט גם מהכישלון הצורב שהוא אישית הביא עלינו ב-7 באוקטובר ובימים שעברו מאז, עם ממשלת חדלי-אישים שבנה לטובת ניסיונותיו להימלט מהדין במשפטי השחיתות שלו; ממשלה שגם שבועות לאחר הטבח והתבוסה הנוראים שהביאה עלינו איננה מתפקדת תוך שהיא מפקירה את כלל אזרחי ישראל ובעיקר את הנפגעים המיידיים של הטבח הנורא שביצע בנו החמאס - אותו חמאס שנתניהו, סמוטריץ' ושאר חדלי האישים המכהנים בממשלתם הכריזו עליו שהוא "נכס"; אותו חמאס שנתניהו מימן משך שנים באמצעות כסף דמים קטרי, תוך שהוא נותן לו להתעצם ולבנות את כוחו ומזלזל באיום שהוא מציג ושהתושבים של הדרום זיהו והזהירו מפניו שנים על-גבי שנים - אותם אלה שהוא לא רואה ממטר אפילו כאשר הם שבים ומצביעים עבורו. לשיטתו של נתניהו, כולם חוץ ממנו אחראים; כולם חוץ ממנו אשמים.
אבל - וחשוב לשוב ולומר זאת ולהדהד את זה בקול גדול: נתניהו אשם! הוא אשם באופן ישיר לטבח הנורא שחולל החמאס - כן, אותו חמאס שהוא, נתניהו, עזר במו ידיו לבנות ולהעצים! הוא, נתניהו, אשם בכך שלא הקשיב לצבא שניסה להזהיר אותו בשנה האחרונה שהוא, נתניהו, במעשיו ובמהפכה המשטרית שהוא מנסה לחולל, מחרב את מעט ההרתעה הישראלית שעוד נותרה תוך שהוא מפורר לחלוטין את לכידות העם ותוך שהוא מזלזל לא רק בחיזבאללה, אלא גם בחמאס, שעליו אמר נתניהו שהוא מורתע ושאין סיכוי שהוא יעז להציק לנו; בטח לא לתקוף ולכבוש חלקי מולדת - לא כאלה שהדעות חלוקת לגביהם והם שטחים כבושים כמו הגדה המערבית או מזרח ירושלים, אלא כאלה שכל העולם מכיר בהם כחלק בלתי נפרד משטחה של מדינת ישראל.
ונתניהו אשם בכך שנקט מדיניות של בריחה מכל ניסיון שהוא להגיע לאיזה הסדר מדיני עם הפלשתינים. נתניהו אשם בהרס הרשות הפלשתינית כדי שיוכל לרצות את שותפיו המשיחיים שרוצים לספח את הגדה המערבים ולהרחיב את משטר האפרטהייד שהנהיגו בגדה אל כל שטחה של מדינת ישראל.
נתניהו אשם גם בכך שהנהיג את הקונספציה של "ניהול הסכסוך" - אותה תפיסה שגרסה שאפשר לנהל סכסוך תוך סירוב מוחלט להבין שזעמה של אוכלוסייה הנתונה תחת כיבוש הולך ומתגבר עם הזמן, כפי שניתן לראות בבירור בעליית כמות ועוצמת התקריות בגדה, שחסידיו השוטים של נתניהו, בעידודו, ממשיכים ללבות תוך שהם גורמים לכך שהצבא יהיה עסוק בשיטור במקום בהגנה על גבולות. ונתניהו אשם בכך שכמדיניות הוא מטפח זה שנים את התפיסה שאפשר ואולי אפילו כדאי שמדינת ישראל תחייה ללא גבולות קבועים, תוך שהיא מבצעת סיפוח זוחל (שמאז כינונה של ממשלתו הנוכחית הפך להיות לזחילה על סטרואידים) של שטח כבוש.
ועוד, נתניהו אשם בבניית האגדה השקרית שמספרת כי אפשר לבנות שלום אזורי תוך התעלמות מהפלשתינים. הסכמי אברהם, הוא אמר, הם ההוכחה לכך שמדינות ערב זנחו את הסוגיה הפלשתינית וכך גם יהיה עם סעודיה; כי אפשר לקנות את העם הכבוש שבניו ובנותיו, כמו אלה של כל עם אחר, לרבות העם העברי, רוצים חרות ומוכנים להילחם על השגתה כדי לבנות את מדינתם. נתניהו חשב שכסף יענה את הכל אבל אפילו בכך עשה מעשה רמייה. הוא לא היה מוכן לאפשר השקעות בגדה כך שאפשר יהיה להבנות כלכלה פלשתינית חזקה ויציבה, אלא רק היה מוכן לאפשר לפלשתינים לבוא ולעבוד בישראל, לעשות כל מה שהישראלים שוב לא רצו לעשות. עבודה בבניין ובחקלאות ובניקיון. וכמובן, נתניהו אשם בהרס החברה הישראלית!
עוד לפני המהפכה המשטרים שניסה לחולל, נתניהו היה הגורם המרכזי בפירוק תשתית התמיכה החברתית של המדינה; בפירוק שיטתי של מערכת הבריאות וסירוב לבנותה כפי שצריך היה לעשות - אפילו במונחים של התאמת גודלה לגידול באוכלוסייה. כולם זוכרים את מה שאמר לאותה אישה ששאלה אותו על חדר מיון קדמי בקריית שומנה - שהוא הבטיח לבנות אבל שכח להבטיח לקיים את הבטחתו זאת: "את משעממת"! כן, ביבי - אתה אשם!!!
ואתה, נתניהו, אשם בכך שסירבת לכונן מיניסטריון להגנת המולדת בעת חירום, כזה שיוכל לקחת על עצמו באופן אוטומטי וכאשר לרשותו כל המשאבים הנדרשים, את מכלול התגובה לאירועי חירום - אסונות טבע או אסונות שנגרמו על-ידי חדלונה של הממשלה - ולדאוג שפינוי אזרחים ייעשה בצורה נאותה ושהמערכת הכלכלית לא תקרוס ושהתחבורה בתוך ישראל וכן התעבורה מתוך ואל ישראל תתנהל ברציפות וללא היסטריה מיותרת. מערכת שתוכל לטפל בנפגעים הרבים - מכל סוג - ובמשפחותיהם מיד; שתוכל לדבר עם האוכלוסייה ולהפיג חששות במידת האפשר. אתה, נתניהו, אשם בהיעדרה של מערכת כזאת שבמקומה בנית ממשלה שבה מכהנים עשרות חדלי אישים כשרים וסגני שרים ואשר כדי לרפד את האגו שלהם פירקת משרדי ממשלה שעבדו ומינית עוד חדלי אישים כמנכ"לים, סמנכ"לים וסתם בעלי-תפקידים הזויים.
כן, נתניהו, אתה אשם! אם בהאשמות שבגינן אתה עומד כעת למשפט יכריע בית המשפט המחוזי בירושלים, את האשמה שלך בכל הדברים שעליהם דיברנו כאן כבר הכריעה המציאות. ולכן עליך לתת את הדין כבר עכשיו והדבר הראשון והמיידי שאתה צריך לעשות הוא ללכת ולתת למישהו אחר להרכיב ממשלת חרות של 15-10 שרים פונקציונליים לניהול המלחמה.
וּבָּעָדֵיין? - מה יהיה בסוף המלחמה?
והנה עוד משהו שבגינו אתה אשם ושבגינו עליך להסתלק מיד מתפקיד ראש הממשלה: חוסר היכולת והרצון שלך להסתכל נכוחה אל פני המציאות ולקבוע יעדים ריאליים אליהם נחתור עם תום הקרבות. לכאורה, הצבת מטרה למלחמה: חיסול היכולות הצבאיות וכושר המשילות של החמאס. שוב, גם כאן אתה שב ומוכיח היעדר כושר מנהיגות, היעדר חזון ובעיקר, רפיסות ואי-יכולת להחליט - ובלשון אחר: תפקוד כל-כך לקוי שאינו אלא הפקרת העם והמדינה. שאלה העולה מיידית בעניין זה היא מה משמעות חיסול יכולות צבאיות ויכולת לקיים מנגנוני שליטה? באיזו נקודה ניתן יהיה לקבוע כי היעדים הללו אכן הושגו? מה הם המבחנים הכמותיים והאיכותיים שיוכלו להעיד כי היעדים הללו אכן הושגו?
ועוד, כפי שאנחנו רואים בדיווחים של ה-CNN ומקורות נוספים (למשל: גם סינים), הרי שכפי שהחמאס בנה יכולות מודיעיניות, טכנולוגיות וצבאיות מתחת לאף של כל ממשלותיך, נתניהו, מאז 2009, הוא בנה גם מערכת תת-קרקעית משוכללת, שיש אומרים שנבנתה בעזרת מומחים זרים (אולי סינים? אולי רוסים?) ואשר אולי יכולה לאפשר לחמאס לקיים מערכה ארוכה עם יתרונות מובנים שכפי שראינו, המודיעין שלנו אולי לא חשף די הצורך (ודי אם נזכור את ההפתעה של ה-7 באוקטובר). איך, לעזאזל, אתה, נתניהו וממשלתך הכושלת מתכוונים לטפל בזה?
ונניח שנצליח להתגבר על כל המכשלות הללו - לא בזכותך, ביבי, אלא למרות זה שאתה תקוע לנו כמו עצם בגרון - מה יהיה אחר-כך? הנשיא ביידן, זה שאתה וכל כנופיית חדלי האישים שאספת סביבך זלזלתם בו וניסיתם ככל יכולתכם להשמיץ, אותו נשיא שלהבדיל ממך הצליח לגעת בכל ישראלי ולהעביר את האמפטיה שלו - מה שלך אין כלל - ואת התמיכה שלו לא רק בישראל, אלא בכל אחד ואחת מאיתנו; אותו נשיא אמריקני מופלא הזהיר אותך כי צריך שתהייה תוכנית יציאה מהמלחמה - שישראל תחליט לאן היא רוצה ללכת החל מהרגע בו יידומו התותחים. אז הנה, גם בכך אתה אשם - בכך שאתה והכנופייה שלך רוצים להמשיך ולנהל סכסוך ולהימנע מכל ניסיון להסדר מדיני.
כי מה הן האפשרויות?
ראשית, אפשר להישאר ככובש גם ברצועת עזה. מישהו חושב שזה אכן אפשר חוץ מכמה מטורפים סביבך? שלא לדבר על כך שזה כנראה הדבר האחרון שלא רק העולם לא יהיה מוכן לקבל, אלא גם אזרחי ישראל ואפילו מצביעי הליכוד והאנטי-ציונות הדתית של סמוטריץ' ושאר המשיחיסטים לא יסכימו לו.
אז אולי למסור את הרצועה לאו"ם או למסגרת בינלאומית אחרת שצריך להודות, לא קיימת ולא נראה שניתן להקים, בטוח אם רוצים לשמר שליטה ביטחונית ישראלית ברצועה? גם כאן זה נראה יותר חלום באספמיא מאשר תוכנית שלה התכנות כלשהי.
או מה בדבר האפשרות להחזיר לרצועה את הרשות הפלשתינית - כן, זו שאתה, ביבי, התאמצת כל-כך להרוס ולחסל? האם ניתן להחזיר אותה בכלל, לא כל-שכן כשהיא נישאת כל-גבי כידוני צה"ל?
אז מה נשאר? סיפוח הרצועה למצרים? המצרים מוכנים ללכת למלחמה ובלבד שלא יצטרכו לשלוט ברצועה כפי שהיה לפני מלחמת 1967 והרעיונות של חסידיך - אולי גם שלך - שאפשר יהיה לקנות את הסכמתה של מצרים כנגד מענקים נדיבים של העולם ובעיקר של סעודיה ריאליים כמו הרעיון שלך שהחמאס הוא נכס. לא נותר, איפה, אלא לבנות בעזה מדינה עצמאית אבל מי מסכים לכך?
אולי אתה זוכר, נתניהו, שפעם דיברו על "עזה תחילה" וחלמו שעזה תהייה הסינגפור של המזרח התיכון. אלא שאתה וחבריך מהאגף המשיחי לא הייתם מוכנים לכך. וכפי שלימים טרפדתם כל ניסיון להגיע להסדר מדיני עם הפלשתינים של הרשות, טרפדתם גם את האפשרות לבנות בעזה משהו שיוכל למצות את האפשרויות הגלומות בה למודרניזציה, תיירות, תעשיה, השכלה ומכאן גם, אולי, תרבות מדינתית שאיננה בנויה על הסתת האוכלוסייה הנמצאת בעוני מנוול והתלויה באופן מוחלט ברצונו הטוב - או באי-רצונו - של השכן החזק ממזרח.
והיציאה מן המלחמה הנוכחית מחייבת הפנמה של השינוי האדיר שהתחולל בעקבות הטבח הנורא של החמאס ב-7 לאוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיו: שמה שהיה שוב לא יוכל להמשיך להיות ושהשליטה בגדה על מיליוני פלשתינים נטולי זכויות כשלצידם פורעי חוק משיחיסטים המלבים את האש ותוך-כדי-כך גורמים לצבא לעסוק בשיטור במקום במה שצבא אמור לעסוק. כלומר, בהגנה על המולדת. אבל לכך אינך מוכן, נתניהו ועל-כן גם כאן רובצת עליך אשמה כבדה - האשמה של הפקרת עתידה של מדינת ישראל והחברה הישראלית, כשכל זה משפיע על העם היהודי כולו!
אז זה ממש לא משנה אם תאמר שאתה לוקח אחריות או לא, נתניהו. אתה אשם במה שקרה לנו ובהקטנת - אם לא חיסול - הסיכוי שלנו לצאת מהחושך הנורא שאליו הכנסת את מדינת ישראל ואזרחיה אל אור של תקווה. וראשית של התקווה הזאת היא בהליכתך - קום והתפטר והנח לנו לכונן ממשלה אחרת, כזאת שתוכל להוציא אותנו מעמק הבכא שאליו הכנסת את כולנו.