עזה היא חלק בלתי נפרד מארץ ישראל. יישובי גוש-קטיף היו דוגמה ומופת להתיישבות ערכית יצרנית תעשייתית. הם גורשו משם, משום שהיה מי שהעדיף לצאת מעזה משיקולים פרגמטיים כדי לחסוך כביכול את ההתעסקות הביטחונית עם תושביה הערבים. תן להם לחיות את חייהם, תן להם עצמאות מדינית, רווחה כלכלית, והכל יבוא על מקומו בשלום. הנאיביות הזו עלתה לנו במחיר יקר מנשוא. הזוועות המפלצתיות שביצע חמאס הבהירו לכולנו שעצמאות מדינית וכלכלית לא מעניינת את הרוע הברברי. אלו הם פראים שמקדישים את חייהם למוות. המסקנה כעת ברורה - יש להשמיד את ארגון החמאס צבאית ומדינית.
עוד ברור כי מיטוט החמאס כרוך בכיבוש מלא של עזה, וצה"ל כבר התחיל בביצוע הצעדים הראשונים להשגת היעד. אבל חשוב שנדע כי עדיין לא ברור כיצד יתפתחו הדברים ומה יהיה היקף המלחמה. האם תיפתח חזית נוספת בצפון? האם תתפתח מלחמה מול אירן? האם תהיינה מדינות נוספות שיצטרפו למלחמה? שאלות אלו מקשות על בחינת העתיד והצעת פתרונות לעזה ביום שאחרי. ככל שהמלחמה תהיה חלילה רחבה יותר, כך גם השינויים האזוריים שיבואו בעקבותיה יהיו דרמטיים יותר, עד כי ייתכן שעזה הערבית פשוט לא תהיה ביום שאחרי. הדברים דלהלן נכתבים בהתייחס לתוצאה המינימליסטית, והיא - כיבוש עזה ומיטוט החמאס, כשאוכלוסיית עזה הערבית לא נטשה את האזור.
הפתרון היחיד - שלטון ישראלי יש מי שטוען כי לא ניתן למוטט את חמאס. גם אם תהרוג את כל מחבלי החמאס, יגדלו שם ילדים שיהפכו בבוא היום למחבלי חמאס חדשים ואכזריים לא פחות. טענה זו מחזקת מאוד את התובנה כי מיטוט אמיתי של חמאס לתמיד, כולל בהכרח שלטון ישראלי בעזה לאחר הנצחון. כבשת את עזה ונטשת - כאילו לא כבשת! הרי כבר אמר רפול, אם אנחנו לא בעזה, המחבלים בעזה. איש לא יעשה את העבודה במקומנו. העברת עזה לידי אבו מאזן, היא החלפת נבלה בטריפה. כוח בינלאומי הוא תמיד כוח חסר שיניים. גם נרקומנים של שקט כמונו, מוכרחים להודות - ללא שליטה ישראלית מוחלטת בעזה, לא יהיה שקט במדינת ישראל. נגזר עלינו לחזור לעזה ולתמיד!
אל מול המסקנה הזו עולה שוב ושוב השאלה: אתה רוצה לשלוט על שני מיליון ערבים? התשובה ההכרחית היא - כן. רק שהפעם צריך לעשות את זה נכון. להלן אנסה להציג בראשי פרקים תוכנית לשלטון ישראלי בעזה.
כיבוש וניקוי שלב הכיבוש ואיסוף כל סוגי הנשק הוא שלב הכרחי למיטוט החמאס, לכל הדעות, ואינו יכול להיות נתון במחלוקת. הניקוי חייב להיות טוטלי. מוחלט. ללא שום הנחות. שלא יישאר אפילו אקדח בלתי מורשה בעזה. כיבוש כזה מצריך ממדינת ישראל לקיחת סיכונים והשקעת משאבים. מי שייתן לכיבוש הזה להתאדות שוב כמו בסבבים הקודמים, יזלזל למעשה בחיי ישראל ויפגע בזכרם של הנרצחים המעונים והנאנסים. השקעת ענק כזו בלי לשמר את פירותיה, היא קלות דעת בלתי נסבלת וחוסר אחריות שאין לקבלו עוד. "לא עוד" כבר אמרנו?
החלת ריבונות מדינת ישראל תחיל את ריבונותה על עזה, ריבונות מלאה שמעולם לא הוחלה עד כה. מבחינת המשפט הבינלאומי אין שום מדינה שטוענת לריבונות על עזה. ברמה המשפטית האמיתית, ריבונות ישראל כמעט מתבקשת. ראו דוח
אדמונד לוי. ישראל תיקח אחריות מלאה על כל האוכלוסייה האזרחית, שתקבל מעמד של 'מועמד לתושבות'. עד לסיום תהליך ההבראה שיתואר להלן, יוקמו גדרות ביטחוניות סביב עזה הערבית והגבלות התנועה יישמרו.
מזכיר לכל מי שאינו זוכר או שעוד לא נולד אז, את שוק יום שישי בעזה. השקט לא היה מושלם, אבל עזה לא היוותה שום איום על ישראל. מחסום ארז בו שירתתי שירות מילואים היה בגודל של חמישה מטרים על 20 מטרים. זהו. עד
הסכם אוסלו הארור, זו הייתה המציאות בעזה. ככל שהשליטה הישראלית תבוצע באופן מלא יותר ועוצמתי יותר, כך עם השנים תבוא מציאות שקטה ומליאת ברכה לאזור.
הבראה כלכלית מדינת ישראל תנהל את עזה במשק כספים סגור עד שתהפוך לעיר יצרנית. אין שום סיבה שהישראלים ישלמו את תוצאות נהיית העזתים אחרי חמאס. עזה לא תהיה לנטל על הכלכלה הישראלית. מדינת ישראל תקים בעזה נמל ישראלי נוסף שיועיל מאוד לכלכלה הישראלית ויספק גם מקומות עבודה לכל תושבי האזור. המסר לאוכלוסייה יהיה ברור - נגמרה החגיגה. תתחילו לעבוד ולייצר ולהחזיק את עצמכם. תביאו טוב לעצמכם ולעולם. רק לאחר שתתחילו להיות יצרניים וכלכליים, תוכלו להשתלב בכלכלה הישראלית, כמו כל עיר ישראלית נורמלית.
הבראה תרבותית אחרי שנים רבות של התבוססות בביצת הרוע הטובענית, תרבות של כמיהה למוות, שנאה מתועבת שלפני הכל הרסה את העזתים עצמם - יש להקים מחדש את מערכת החינוך העזתית נקייה מכל רוע. מחלקה ערבית במשרד החינוך הישראלי, תפעל בפיקוח ובדיקה של התכנים, איסור על הסתה וכל סוג של שנאת אדם באשר הוא אדם.
עזה היהודית חלק הכרחי ובלתי נפרד מהשליטה הישראלית בעזה, חייב להיות - הקמת עזה היהודית בצפון הרצועה, והשבת הישובים היהודיים, יישובי גוש-קטיף, למקומם. הגמול המוסרי, נצחון הטוב, חיסול תקוות הרוע המפלצתי, ניקוי האוויר מכל מעשי הזוועה של חמאס, לא יהיה שלם ללא הקמת ההתיישבות היהודית בעזה. השכנות עם עזה הערבית, תוכל גם להניב שיתופי פעולה כלכליים וברכה, בדיוק כמו שהביאו יישובי גוש-קטיף לשכניהם הערבים טרם גירושם.
הגירה מרצון יתכן שיהיו ערבים שאינם מחבלים ואין הצדקה לגרשם. אך מאידך-גיסא, האוירה הישראלית החדשה לא תתאים להם ולא יהיה ברצונם להשתלב במדינת ישראל. לאלה יש לפתח תוכנית להגירה מרצון, כך שכל מי שאינו מרוצה מהמצב החדש יוכל לעזוב בכבוד. יצירת מקומות יעד להגירה מרצון, היא משימה שכבר בוצעה בעבר ולא כאן המקום לפרט.
<
גרין קארד ישראלי לאחר תהליך ההבראה התרבותי והכלכלי שייתכן כי יקח עשור או יותר, תגיע העת לשחרור עזה מהגבלות התנועה והענקת תעודות תושבות. גרין קארד ישראלי. אחים יקרים, לסיום העיקר שנבין - כל נסיון לצאת מעזה לאחר כיבושה, יחזיר אותנו חזרה לאחור וישים חלילה ללעג את כל המאמץ המלחמתי. מוכרחים סוף-סוף להבין - אין דבר כזה "חמאס מורתע". רק שלטון ישראלי על עזה יביא לנו שלום אמיתי ובר-קיימא לדורות.