שואלים אותנו למה אנחנו לא מפרסמים סקרים. זה כמובן מגיע עם רמיזות של שמחה לאיד על תוצאות פחות מחמיאות לצד מסוים במפה הפוליטית. נו טוב. וברצינות, התשובה שלנו די פשוטה: סקרים נועדו להציג את חילוקי הדעות בחברה ולעודד ויכוח ציבורי. בעת שלוחמים נמצאים בשטח האויב ומסכנים את חייהם בשביל מדינת ישראל - זו לא העת לוויכוחים. עכשיו נלחמים. ואחרי הכל, ישראל עברה טלטלה טראומטית ואכזרית בחג שמחת תורה האחרון שעוד תעסיק את החברה הישראלית שנים רבות. אנחנו עורכים סקרים פנימיים כל העת כדי להבין את הלכי הרוח בציבור, ולערוך מעקב אחר שינויי המגמות. בחרנו להציג הערב כמה נקודות למחשבה שעולות כבר עכשיו מתוך הסקרים שבוצעו עד כה, מבלי לתת נתונים (שמשתנים כל הזמן) ומבלי לקבוע מסקנות לאן כל זה יוביל אותנו. אלו הנושאים שעולים באופן בולט בסקרים שלנו: סוגיית המנהיגות: בצמרת ההנהגה בישראל מכהנים פוליטיקאים ונבחרי ציבור ובראשם רה"מ בנימין נתניהו שמכהן בתפקידו כבר שנים רבות. מי מהאנשים הללו כשל, עד כמה הם מתאימים לכהן בהנהגה בהמשך, מי מהם נושא או שותף באחריות לאירועים וכנגד מי נדרשות גם מסקנות אישיות. האם הגיעה העת לחילופי דורות? לא מעט ביקורת מוצדקת מופנית כלפי שרים ונבחרי ציבור צעירים וחסרי ניסיון שלקחו את הגה השלטון, וצריכים כיום לנהל מדינה מורכבת ומסובכת. ניהול ציבורי הוא מקצוע, מומחיות שדורשת למידה, ניסיון והיכרות. האם הפתרון הוא להגדיל את כמות חסרי הניסיון ליד הגה השלטון? תפיסות עולם והנחות יסוד (הקונספציה): לכל מדינה ולכל ממשלה יש הנחות יסוד ותפיסות עולם שמעצבות את מדיניותה ועמדותיה. ישראל תצטרך לעשות אתחול לכל ההנחות שעמדו ביסוד תפיסת הביטחון הישראלית בעשורים האחרונים. זה כולל את יחסי ישראל והפלשתינים, ערביי ישראל (חלקם), היחס למרכיבי החברה הישראלית, סוגיות חברתיות ועוד. מי ינהל תהליך הבירור? ישראל נכנסה למלחמה מתוך סערת פילוג חברתי, מחאות רחוב נרחבות ושבירת מוסכמות חברתיות (סרבנות נרחבת, קריאות למרי אזרחי ואי ציות לממשלה). רוב מכריע של הציבור מעדיף לברר את המחלוקות העתידיות בדרך מכובדת ומוסכמת, וכרגע מסתמן כי רוב העם יעדיף להמתין להקמת ועדת חקירה ממלכתית עם סמכויות נרחבות שתזכה לאמון גבוה ותערוך את הבירור, ורק אחריה לקבל החלטות מושכלות. הישראלים לא מעוניינים לחזור למשפטי כיכרות או תקשורת. אז מתי בחירות? התפטרות או פיטורים של ראש ממשלה בישראל לפי החוק מחייבים בחירות. וגם אם לא, הסבירות היא כי לאחר דרמה כזו יש לבקש מחדש את אמון העם. בהנחה כי המלחמה תארך עוד כמה חודשים לפחות ולאחריה יתקיים בירור לפחות עד למסקנות ביניים ראשוניות, לא מופרך לסמן את שנת 2025 כשנת בחירות בישראל. אבל סוגיה אחת מרתקת משאירה את הקושי לצפות מה יקרה: יש ניגודיות חריפה (דיסוננס) בין סוגיית המנהיגות לסוגית הקונספציה. בעוד חברי הממשלה ובראשם נתניהו נתפסים כאחראים מתוקף תפקידם (מעבר לסוגיית אחריות גורמי הביטחון והמודיעין) והתמיכה בהם יורדת, רוב הציבור תומך היום בעמדות הימין בעיקר ביחס לפלשתינים, להפעלת הכוח, ולמדיניות השמירה על ביטחון המולדת. באופן פרדוקסלי, החלפת נתניהו האיש במנהיג ימין אחר, תבנה כאן קואליציה שתנציח ממשלת ימין מלא מלא עם קרוב ל-75 מנדטים ולהרבה שנים. ובכל זאת, בלי מספרים בכלל אי-אפשר. אז החלטתנו לצרף לכם טבלה אחת שמספרת את חיינו בזמן האחרון.