השופטת: הרשמת שרון חג'ג', בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב

המועד: יום חמישי, 21.9.2023, שעה 10:00

הנושא: סכסוך עבודה - דיון מקדמי

מעסיק ועובד מודיעים על פשרה והרשמת שרון חג'ג' מסייעת לחדד את הפרטים - סדר התשלומים, האם זו הוצאה מוכרת, הנפקת חשבוניות. "אני מדפיסה את זה, תשבו ותקראו, אני פה, ורק כשאתם סגורים - אני אתן פסק דין". חג'ג' נשארת באולם, הצדדים קוראים ובינתיים היא מתעניינת: "כמה עובדים יש בעסק? לפעמים דיונים זה כמו שכר לימוד [למעסיק], שמעכשיו נותנים הודעה. לכן שאלתי אם יש עוד עובדים". בינתיים עורך דין מכניס ראש: "אני רק מעדכן את גברתי שאנחנו מחליפים מילה בינינו, בתיק של 10" - וזה בשעה בה הדיון אמור להתחיל; אבל מה יש למהר, למה לדבר יום-יומיים קודם אם אפשר לדבר בדקה שאחרי האחרונה? בהמשך הוא ייכנס ויעדכן שוב: "אנחנו נכנסים במסלול הצדיקים". חג'ג' מגיבה: "מסלול הצדיקים זה כשיש פשרה. שייכנסו [לאולם] בין לבין". חג'ג' עוברת לתביעה של מורה נגד משרד החינוך. היא מנהלת "שיח מחוץ לפרוטוקול בהסכמה, כי לי לפחות חסרים חלקים מהפאזל. בסוף חסרה לי כרונולוגיה בתיק. באוקטובר 2021 היא הודיעה על הריון, שבוע 13. היא התחילה לעבוד בספטמבר 2021 כמורה ולא כממלאת-מקום. מתי הגיע השיבוץ? הוא מגיע קודם, אוי ואבוי אם הוא לא מגיע בספטמבר. תסדרו לי את הכרונולוגיה, לא צריך לחזור על כתב התביעה", היא אומרת לבאת כוח התובעת. "הנספח האחרון שלכם לכתב התביעה - מה זה? כי אז יש שיבוץ עד סוף דצמבר 2022. השאלה שלי היא איך יש שיבוצים באוקטובר לספטמבר". חג'ג' פונה לבאת כוח משרד החינוך ומבקשת תשובה לפרוטוקול: "באופן כללי, גנרי, את יוצאת עכשיו מהתובעת, איך מתבצעים השיבוצים? המותב שישמע את התיק יצטרך לשמוע את כלל ואחר כך את הפרט. אני עוצרת אותך, כי אני לא מבינה אותך. אם אני לא מבינה אותך, איש לא יבין אותך".

"צריך להבין את הבסיס"

חג'ג' ממשיכה לרדת לפרטים שהם ליבת התיק בשאלות למשרד החינוך: "אז המכתב יצא לה באוקטובר, כי זה יוצא לכולם, לא משהו חריג. זה נכון שבשנה הראשונה היא הייתה מחנכת, אבל זו הייתה שנת ניסיון לטעמכם, נכון? כמחנכת? לכיתה א'? בספטמבר 2021 היא הייתה מחנכת? ואם היא לא הייתה נכנסת להריון ושמירת הריון, היא הייתה ממשיכה כמחנכת בספטמבר 2022? למחנכת שנכנסת אין ביטחון תעסוקתי? התובעת התקבלה במשרה לא-פנויה? יש לך אישור שהיא הייתה בתקופת ניסיון? חוזה העסקה, הודעה לעובד? מה רשום בהודעת השיבוץ - שזה לניסיון במשרה לא-פנויה? אני יכולה לראות בעיניים? אני צריכה את תשפ"ב, לא תשפ"ג. צריך להבין את הבסיס. "היכן הודעת השיבוץ תשפ"ב? לכאורה היא יודעת שזו משרה לא-פנויה זמנית". באת-כוח התובעת: "זו המחלוקת, זה לא צוין". באת-כוח משרד החינוך: "כל עובד הוראה יודע שהוא נקלט לניסיון". חג'ג': "אני לא יודעת מה שאת אומרת". משרד החינוך: "זה בחוזרים". חג'ג': "איך את בוחנת אם היא עומדת בתקופת הניסיון? איך בדקתם אותה?" משרד החינוך: "לא פיטרנו אותה". חג'ג': "איך היא ידעה שהיא הייתה משובצת? הודעת השיבוץ הייתה באוקטובר. תקן כממלאת-מקום?" יש לחג'ג' שאלות גם לבאת כוחה של התובעת: "אין הודעת שיבוץ לתשפ"ב, שזה הרלוונטי? זה נכון שהם לא פיטרו אותך בעצם, לא היה שימוע, לא היה מכתב פיטורין. את מבינה את הבעיה של בית הדין?" באת-כוח התובעת משיבה, אבל חג'ג' לא מרוצה: "מה היא עשתה? על הרעת תנאים היא צריכה לשלוח מכתב". חג'ג' מעיינת במכתב אליו הפנתה התובעת: "את לא עונה לי לשאלה. איפה יש מכתב שאומר: אני רואה בהתנהגות שלכם הרעת תנאים, ואם לא תתקנו תוך 30 יום - אני אתפטר בדין מפוטר. אבל 6 בספטמבר זה שישה ימים אחרי תחילת שנת הלימודים; איך אפשר לטעון [כבר אז] להרעת תנאים? איפה המכתב? תני לי מספר עמוד". היא מעיינת שוב וממשיכה: "זה לא מכתב של התרעה. את צריכה לתת למעסיק הזדמנות לתקן את המעשים". חג'ג' לוחצת גם על משרד החינוך: "הרעת תנאים של הוודאות הכלכלית - פה היא הייתה מחנכת ופה היא ממלאת-מקום". היא חוזרת לבאת כוח התובעת: "בעצם התובעת הפסיקה להגיע לעבודה כי המעסיק לא ענה. איפה זה רשום? כותבים לך שהיא מעולם לא פוטרה ושאין כוונה לפטר והיא משובצת במערכת. מה יש לך להשיב? נראה לי שקצת אצה לכם הדרך. אבל זו רק דעתי, את לא חייבת להסכים איתה. ב-1 באוגוסט אומרים לה: בואי תעבדי. ב-6 בספטמבר היא שולחת מכתב. היא חוזרת [מחופשת הלידה] רק ב-28 בספטמבר, אז למה לא לחזור ולראות?" באת כוח התובעת: "אמרו לה שהיא ממלאת-מקום וזו הרעת תנאים". חג'ג': "אז אולי יש פה משהו אישי מול המנהלת. זה נראה לי משהו אישי יותר". היא פונה במישרין לתובעת: "זה נשמע כאילו היה לך משהו אישי עם המנהלת, זה מה שאני רואה בין השורות. מתי התחיל הקרע?" חג'ג' ממשיכה לרדת לפרטים ותוהה: "אין לך תיעוד של [שיחת הזום עם המנהלת ב-]7 במרס? איש לא הקליט את השיחה? לפעמים אני מקבלת הקלטות. כאסמכתא לכל הטענות שלך את מצרפת את האישור מחברת הראל שהמעסיק הפסיק את העסקתך. מה את עושה עכשיו? עזבת את ההוראה? את עובדת?"

"בית הדין צריך הוכחות"

חג'ג' אומרת בגלוי לבאת כוח התובעת, שהקייס שלה חלש: "רכיבים מכוח הפסקת העבודה - הם לא הפסיקו את העבודה. מה שהזיז לי את הדברים זה תשפ"ב. אם מה שהם אומרים כתוב שם, אין לך סיכוי בתביעה. הייתה כנראה שיחת זום מאוד לא נעימה בינה לבין המנהלת שאין לך תיעוד שלה. איך תוכיחו אותה?" המורה סבורה שהיא תעשה זאת בעדותה של המנהלת, אך חג'ג' לא מתרשמת: "את רוצה לנהל הוכחות על בסיס העדות של המנהלת, שאת לא יודעת מה היא תאמר? אם בית הדין [בהליך העיקרי] יתרשם כמוני מעמדת משרד החינוך, תחויבו בהוצאות. "אני מבינה את הגישה האמוציונלית, אבל בית הדין צריך הוכחות. למה שלא תעצרו את העגלה? אם המותב יתרשם מהעדות של המנהלת, אתם תחויבו בהוצאות. את שמה לב כמה 'כנראה' את אומרת במשפט אחד? מה עם המכתב של משרד החינוך מאוגוסט שאומר לה שהיא לא מפוטרת? מה בית הדין יעשה עם זה?אני משקפת סיכון וסיכוי". באת כוח התובעת: "צריך למצות את הזכויות של מי שנפגע". חג'ג': "נכון, וגם צריך להגיע לבית הדין עם הוכחות". היא פונה לבאת כוח משרד החינוך - "אם היית עונה לה, אולי היא לא הייתה מגיעה לפה" - וחוזרת לבאת כוח המורה: "ברגע שהיא [פרקליטת המשרד] תַראה את המכתב מתשפ"ב, שאמר שזה [תקופת] ניסיון וזמני, התביעה נופלת. אם תראי את זה, את צריכה לשקול את התביעה".

השורה התחתונה: שימת לב מהירה וחדה לפרטים מאפשרת לחג'ג' לעלות על הקשיים שבתביעה בניסיון למנוע הליך מיותר שרק יזיק לתובעת. בכך היא מיישמת היטב את מטרתו של הדיון המקדמי, ועושה זאת ביעילות וברוח טובה - ותוך הצגת הדברים בצורה ברורה.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.