הרפובליקה הספרותית כולה רחשה כבוד מיוחד בעשורים האחרונים לפועלו של אליהו הכהן, חוקר הזמר העברי, וכולנו נשאנו עיניים אל מחקריו בהשתאות ובהערצה. אליהו היה מסוג האנשים, שהכול סביבו לחשו "אסור לאדם כזה ללכת, הוא לא השלים את המלאכה עדיין". האוצרות שהיו חבויים בו היו כספת נדירה, שעכשיו במותו אין לנו המפתח לכספת הזאת.
אני זוכר שבאחד מביקוריי בקיבוץ גבע (שם גרה המשפחה של אשתי), השמיעו שיר שנשמע לי צופן סוד, מורשת שעוברת בחוג סגור של החלוצים הישנים. מיד רשמתי את המילים וכתבתי לאליהו הכהן לפי המייל שלו כעובד חברת המחשבים NCR, כיוון שידוע היה לי מביקור שם שהוא אחד המתכנתים שלה. הוא מיד ענה לי שיש לו כמה גרסאות של שיר זה ממקומות שונים...
לנו היושבים עלי אדמות, קשה הפרידה ממנו. אך אני משער לעצמי, שבקרב פמליה של מעלה שם נמצאים גם אנשי המילה, המשוררים והאמנים, הייתה התרגשות לקבל את פניו. צפיתי בטלסקופ לראות איך קיבלו האמנים ואנשי הרוח את פניו:
הגיעו לקבל פניו
לוין קיפניס, חנינא קריצ'בסקי וגם
סשה ארגוב. גם אריק איינשטין היה סקרן להכיר את האיש שחוקר את השירים שהוא מזמר ולא תמיד יודע את השורשים שלהם בעבר. מאיר הרניק יצא בשמחה לקראתו, כי הוא זה שנתן לו את הבמה הראשונה ב'
קול ישראל' להגיש פינה על הזמר העברי לאחר שנוכח בכישרונותיו. באו גם ישראל דושמן, אביגדור המאירי, יעקב אורלנד שהגיע צמוד לחברו
נתן יונתן ולזמרת ברכה צפירה. הצטרף אליהם גם נחצ'ה הימן, שהיה חלק מן החבורה.
באופן מפתיע, קמה לקראתו גם רינה פירסטנברג מייסדת הגבעטרון, שזכרה לו חסד בבחירת השירים ללהקת הזמר. עמד קצת בריחוק בגלל הדוחק גם המשורר
נתן אלתרמן, מלווה בשושנה דמארי ו
יפה ירקוני, וכולם חיכו שירווח הדוחק לראות את פניו של אליהו הכהן. "ברוך הבא איש חמודות", אמר אלתרמן, שנהנה בעבר בחייו ממחקרי הזמר של הכהן על פזמוניו לחבורת "המטאטא" ו"הקומקום", והקפיד גם ממרומים לקרוא את מחקרי הזמר של הכהן בבלוג "עונג שבת". גם הצעירים יותר
מאיר אריאל ויצחק קלפטר זכרו לו חסד, וכשהם נושאים גיטרות בידיהם, שרו לו בליווי צהלולים את "הבאנו שלום עליכם".
המלאך גבריאל שעמד בקרבת מקום ראה בהשתאות את כל ההתקהלות סביב אליהו הכהן, ומיד התקין שם שלט: "שירי ארץ ישראל". אליהו הכהן הפטיר לעומתו: "שירי מולדת", וכולם חייכו לשמע הדו שיח המלאכי הזה.
הגיע מיד כותב הפרוטוקולים של פמליה של מעלה לרשום 'טופס קליטה' של החבר החדש ב'קתדרה למוזיקה שמימית'. המלאך מיכאל ריכז את טופס הקבלה, וברך על חידוש השפה העברית בארץ ישראל, ועל התחדשות התרבות העברית עם שיבת ציון בדורנו.
חיים חפר הוציא מחיקו בלוק כתיבה, וכבר היו רשומים אצלו ציוני דרך בפועלו של אליהו הכהן. הוא שאל בזהירות: תרצו שאנסח את קורות חייו כמקאמה? "לא עכשיו", אמר אליהו הכהן, כולו הוד והדר וגם תימהון מקבלת הפנים המרגשת.
חברים מן הצ'יזבטרון, הקומקום והמטאטא אמרו שהם מכינים תוכנית לכבודו למסיבה שמארגנת הקתדרה למוזיקה ברקיע השביעי. "
יגאל בשן הכין לך הפתעה", אמר חיים חפר. כתבתי לו מילים חדשות שאתה לא מכיר ומשה וילנסקי הלחין זאת לכבודך". מקהלת מלאכים הגיעה והשמיעה לכולם מוזיקה, נוגנים על נבל וכינור. אליהו הכהן חיכה שתשקוט קבוצת מקבלי הפנים. "אני מתכנת מחשבים, אל תשכחו", אמר בהכרת ערך עצמו, "חשוב שתדעו זאת. אני מתכוון להמציא כאן תUכנה מיוחדת, שתאפשר לי להמשיך לחקור את הזמר העברי, ולהעביר מיילים ליושבי ארץ". כולם היו נרעשים מן התוכנית השאפתנית, המדהימה.
"יש לי באמתחתי מחקרים רבים שלא השלמתי" אמר בפנים שלוות אליהו הכהן. "אמשיך לעבוד בשקט ובצנעה ואכתוב את מחקריי החדשים למען כל אוהבי הזמר העברי. חשוב למצוא דרך בסיוע המלאכים וכל פמליה של מעלה, ונעשה כולנו להעביר את הבשורה הזאת גם לשוכני בתי חומר ויושבי ארץ". כולם הריעו לו במחיאות כפיים. גם אנו מכאן, יושבי ארץ, הקשבנו לשיח המופלא הזה, ואנו מחכים לראות את מחקריו של אליהו הכהן, זכרו לברכה, גם בשנים הבאות.
