יום כ"ב בתשרי, שהיה אמור להיות יום שמחת קבלת התורה, הפך ליום של כאב לאומי לאור הטבח האכזרי בו נקטפו חיי מאות יהודים על-ידי ארגוני טרור פלשתיני. היום הזה כפה עלינו מציאות חיים מדממת ומאד דומעת, הגובה כל יום מחיר דמים יקר. מכאיב, שנקלענו למציאות חיים קשה, כשבעת כתיבת שורות אלו נמצאים מאתים ארבעים תושבי מדינת ישראל בצחנת חשכת האימה של בתי הכלא בעזה. מדובר באנשים - ביניהם ילדים, נשים וזקנים - שנחטפו מבתיהם במדינת ישראל. כמדינה דמוקרטית התפתח אצלנו שיח ציבורי, בו מובעות דעות איך וכיצד נחלצים מאימת המלחמה שנכפתה עלינו ומחירי הדמים היקרים שאנחנו משלמים יום-יום. כאב לי לשמוע את ההצעה של דמות מאוד מוערכת כמו גיורא איילנד. גיורא איילנד אלוף במילואים, שרת בצה"ל כראש אגף המבצעים וראש אגף התכנון. היו שנים בהן כיהן כראש המועצה לביטחון לאומי. כאב לי לשמוע מפי אדם שתרם רבות לביטחונה של ישראל הצעה שכותרתה - המגיפות בעזה הן טובות לישראל. כאב לי לקרוא בעיתון הארץ את ההצעה של איש כה מוערך - "הרי מגיפות קשות בדרום הרצועה יקרבו את הניצחון ויקטינו נפגעים בקרב חיילי צה"ל". כואב לי, שאדם כה מוערך כמו גיורא איילנד מבקש לקרב את ניצחון מדינת ישראל במערכה הנוכחית באמצעות מגיפה המונית ברצועת עזה, שתיפגע במאות אלפי ילדים. אינני יודע על אילו מגיפות ממליץ גיורא איילנד. אך צר לי, שהצעתו היא פגיעה קשה בערכי התרבות והמוסר היהודי. אני פונה לגיורא איילנד שיסיר את ההצעה ויביע צערו על עצם העלאת הצעה שעל ישראל לגרום למגיפה בקרב שני מיליון ומאתיים אלף תושבים ברצועת עזה. אני חוזר ומדגיש, שהצעת גיורא איילנד היא פגיעה בערכי התרבות והמוסר של העם היהודי.