אש לא-ידידותית
אני מתעב מאוד את המונח "אש ידידותית", כיוון שאין בה שום ידידות, אלא רק הרס, הרג ודמוראליזציה, אך אודה בצער שאין מונח מתאים יותר לתאר את התקלה שכוחותינו יורים על כוחותינו. פעם קראנו לה "ירי דו-צדדי", "ירי י' ב-י' [יהודי ביהודי]", או "ירי כוחותינו על כוחותינו".
אחד האירועים המפורסמים בהיסטוריה הצבאית הוא הירי למוות בגנרל תומאס ג'ונתן "סטוֹנווֹל" ג'קסון, ראש-המטה של צבא הדרום במלחמת האזרחים האמריקנית, כששב למפקדתו מסיור לילי בקווי האויב. במלחמת הקוממיות אסרה הצנזורה הצבאית לפרסם שאלוף דוד ("מיקי") מרקוס, מפקד חזית ירושלים, נורה למוות על-ידי זקיף (שומר) בלילה במפקדתו ליד אבו גוש. כדי לעקוף את האיסור הזכירה התקשורת העולמית בהקשר למותו את תקרית הריגת גנרל ג'קסון.
נזכיר עוד כמה אירועים טראגיים במלחמות ישראל:
- המארב המפורסם ליד אום כתף במלחמת סיני: פלוגה מחטיבה 7 פגעה בשיירה של חטיבת מילואי השריון 37 הרא̤ם ובין ההרוגים היה אל"ם שמואל גלינקא, מח"ט 37.
- בתקרית בעמק בית-שאן (נובמבר 1968) במלחמת ההתשה הרג כוח מארב מסיירת "גולני" את סגן בני וולוצקי מגדוד 82 בחטיבה 7. בתקרית נפצע מאיר שלו, שהיה בתחילת הכשרתו בסיירת "גולני".
- במלחמותינו בלבנון היו יותר מדי תקריות כאלה - ורובן קטלניות. אחת המפורסמות בהן אִתרעה בכפר עין א-תינה במערכת "שלום הגליל" כשגדוד קורס קציני שריון (196) נתקל בגדוד קורס מפקדי-טנקים (198). בתקרית נהרגו סא"ל ספי שאומן, מג"ד 196, המ"פ סרן אבי גבעתי, וכמה חיילים וקצינים בגדודם.
- תקרית אחרת באותה המלחמה: מטוסים "פנטום" של חיל-האוויר הפציצו טור מחטיבת השריון 943 מאוגדה 90 בוואדי בינואר. התקרית מוגדרת כאירוע הקטלני ביותר בתולדות צה"ל של ירי דו-צדדי. נהרגו בה 25 לוחמים.
- תאונת צאלים א' (יולי 1990), שבה ירה כוח תותחנים על כוח חי"ר מחטיבת המילואים 9 "עודד", שהתאמן אתו - כתוצאה מטעות של קצין שיתוף ארטילרי (קש"א). חמישה לוחמים נהרגו.
- תאונת צאלים ב' (נובמבר 1992), שבה ירה כוח מסיירת מטכ"ל על כוח אחר מהסיירת במהלך אימון לקראת מבצע "שיח אטד" לחיסול סדאם חוסיין, נשיא עירק. חמישה חיילים נהרגו.
- שני קצינים בגדוד "אגוז" נהרגו כאשר שני כוחות מהגדוד יצאו בינואר 2022 לחפש גנבי אמצעי לחימה ליד בסיס נבי מוסא במדבר יהודה, ללא תיאום ביניהם, ונתקלו זה בזה מטווח קרוב.
- סמל שני רוס אלישבע רוז איידה לובין, לוחמת משמר הגבול, נהרגה, כנראה, מאש חבריה בתקרית ליד שער הפרחים בירושלים בתחילת נובמבר 2023, כשמחבל תקף בסכין אותה ואת חברהּ לצוות, שנפצע.
בלתי-נמנעת
אין מלחמה בלי תקריות "אש ידידותית" וככל שהמלחמה נעשית ניידת ומהירה יותר והאש מדויקת יותר - גד̤לה מאוד קטלניות ה"אש הידידותית". לכן, סבורים, כי למרבה הצער, תקריות כאלו בלתי-נמנעות במלחמה. כך לפחות סבר גנרל בצבא ארצות-הברית, שהרצה בכנס החברה האמריקנית להיסטוריה צבאית באפריל 1996.
יתר על כן, ידועה האמרה הצינית שנהוגה בצה"ל: "חיל-האוויר הוא צבא זר ורק לפעמים ידידותי". האמרה משקפת עשרות מקרים שמטוסי חיל-האוויר פגעו בכוחות היבשה שלנו במלחמות ישראל.
צה"ל סבל מהרבה מאוד תקריות של "אש ידידותית" במהלך שהותו בלבנון - בעיקר, עקב אי-הקפדה על כללים בסיסיים של חיילוּת, רשלנות, עייפות, טעויות בניווט ואי-ריכוז של חיילים ושל מפקדים. את רוב האירועים הללו מנסה מאז ומתמיד צבאנו להסתיר - ולהערכתי, גם לא תחקר כהלכה ולא הפיק מהם לקחים.
אחד האמצעים למניעת ירי דו-צדדי הוא "ערוץ חירום חש"ן [חיל השריון]", שפותח אחרי מלחמת סיני והוא משותף לכל כוחות השריון, כדי לוודא זיהוי של עמית ושל טורף (זע"ט) בעת חירום. למרות זאת, כאמור, ארעו תקריות כאלו גם במלחמותינו הבאות, כולל "חרבות ברזל", וגם בין יחידות שריון שלנו.
נוהל קרב מסודר ומפורט
בהנחה שאינה עומדת במבחן כי יחידה מאומנת ("אורגנית") לא תסבול מאירועי ירי דו-צדדי, הרי שילוב כוחות ללחימה טומן בחובו אפשרות לתקלות כאלו. לכן, חשוב מאוד נוהל קרב מסודר ומפורט לפני הקרב שבו מפרט המפקד את הכוחות, את גזרות פעולתם ואת לוחות-הזמנים ומדגיש את גבולות הגזרה - לבל ייכנסו אלה לתחומם של אלה בשום שלב של הלחימה. לאחר נוהל הקרב נדרש המפקד לפקח בקפידה ובערנות אחר תנועת כוחותיו, כדי למנוע באִבָּן אפשרויות לירי דו-צדדי. כיום מאפשרות מערכות מתקדמות לשליטה ולבקרה (שו"ב) מעקב צמוד ויעיל אחרי כוחות האויב והכוחות הידידותיים.
כאשר שילוב הכוחות אינו "אורגני" והיחידות לא התאמנו יחד ואינן מכירות זו את זו - גדל החשש לירי דו-צדדי. דווקא בששת העשורים האחרונים כשהאוגדות הפכו לקבועות, גדלו האפשרויות לשילוב יחידות ולשילוב בין-חילי ברמת החטיבה וברמת הגדוד; ואכן, היו במלחמותינו לא מעט אירועי ירי דו-צדדי, שנבעו מאיגודי כוחות "לא-אורגניים".
עמידרור כתב את ספרו ברוח הציווי, כי חובה על מפקד קרבי להכיר את התופעה למען השגת משימתו ולא למען צמצום התופעה. "הגברת האפקטיוויות הקרבית תצמצם את התופעה וגם תקרב את היחידה הלוחמת לעמידה במשימתה".
הסתרה
הפעלת צוותי קרב חטיבתיים ב"חרבות ברזל" הייתה מחויבת המציאות, כיוון שחי"ר בלבד או שריון בלבד אינם מתאימים למשימות שנוצרו במלחמה - ובעיקר לא ללוחמה עירונית. ואכן, דווח על אירועי ירי דו-צדדי במלחמה. למרות שהתקשורת הממוסדת מנסה להימנע מלדווח על כך, עושים זאת "רס"ן שמועתי", שכעבר מזמן קודם בדרגה, והרשתות החברתיות.
עיקר התקריות היו, כנראה, בין כוחות טנקים לבין כוחות חי"ר; ולהערכתי, הן נבעו מחוסר אימון מספיק של הכוחות ושל מפקדיהם בפעולה משולבת. "היחידות נעות בצפיפות רבה, ותוך סיכון רב, והשימוש הניכר באש מוביל גם לסכנה הדדית בין הכוחות" - מצוטט עמוס הראל, כתב הארץ לענייני צבא, שכתב על הלחימה בשכונות עזה - והוסיף: "בנוסף, ישנן תקריות הקשורות בשחיקה אחרי שבועות של פעילות ממושכת ובעיות לא מעטות, הנובעות מ
אי-הקפדה על משמעת מבצעית".
אל"ם (מיל') בועז עמידרור סקר את סוגיית הירי של כוחותינו על כוחותינו בספרו, "חדל אש, צה"ל, צה"ל" (מערכות ומודן, 2017), שזכה בפרס הרמטכ"ל לכתיבה צבאית ובפרס מולדובן לספרות צבאית חדשה מטעם מרכז אריאל לביטחון ותקשורת (ARCDC) באוניברסיטת אריאל. לדברי עמידרור, תופעת הירי של כוחותינו על כוחותינו מלווה כקללה את הקרבות משחר ההיסטוריה ותמשיך ללוות את עשיית הלחימה כל עוד בני-אנוש ייקחו בה חלק.
לדעתי, התופעה תלווה גם מלחמה שבה יופעלו רובוטים מסוגים שונים, שהרי מחשב, אינו אלא, כדברי מורי הראשון לתכנות, "גולם, שתוכנת בידי גולם גדול ממנו". צה"ל אינו פטור מקללה זו, קובע עמידרור, ובשל היותו צבא המבוסס על שירות חובה ולא צבא מקצועי בהגדרתו, הוא חשוף אליה אף יותר.
